נושא: כללי

השתמשות ברכב של עובד

מנהל שלקח מאחד מעובדיו את הרכב באמצע שעובד אצלו במשרד בכדי לסדר כמה ענינים, ובנסיעתו הלך המנוע מעצמו (שנסע רגיל – ללא שעשה תאונה או משהו כיוצ"ב), האם מחוייב לשלם.

אינו חייב לשלם.

מקורות

דינו כמו השוכר חפץ מחבירו ו"מתה מחמת מלאכה" שפטור לשלם את הנזק. כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה (סימן שמ סעיף ג): השואל בהמה מחבירו לילך דרך ידוע, ובאו עליו לסטים באותו הדרך, או חיות רעות, ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה.


הגה: ויש חולקין בזה וסבירא להו דלא מיקרי מחמת מלאכה, דהרי אף בלא הליכת הדרך איפשר שיבא לה אונס כזה (טור בשם הרא"ש). אבל המשאיל לחבירו שונרא לרדוף עכברים, ואכלוה העכברים, מיקרי מחמת מלאכה, דבא לה האונס מחמת המלאכה, וכל כיוצא בזה (טור). בהמה שנתייגעה במלאכתה ונתחממה ומתה אחר כך, או נכשלה בדרך ונפלה ומתה, מיקרי מחמת מלאכה. ודוקא שהרגיש בעודו במלאכה, אבל אם לא הרגיש מיד, לא יכול לישבע דמתה מחמת מלאכה, דדילמא בלאו הכי נמי היתה מתה (שם בשם ר"י והרא"ש).


[ויש לציין שאף אם עשה תאונה נראה שיהיה פטור כדין שואל שבעליו עמו בשעת מלאכה שפטור, מאחר ששכור המשאיל אצלו שהוי ליה כבעליו עמו כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה (סימן שמו סעיף א): השואל, והיה המשאיל עם השואל במלאכתו בשעה שמשך הדבר השאול, אפילו נגנב או נאבד בפשיעה, פטור, שנאמר: אם בעליו עמו לא ישלם (שמות כב, יד) לא שנא היה עמו בשאלה שהשאיל את עצמו לעשות מלאכתו, לא שנא היה עמו בשכירות שהשכיר עצמו לו, לא שנא היה עמו באותה מלאכה של הדבר השאול, לא שנא במלאכה אחרת; אפילו א"ל: השקני מים, והשקהו והשאיל לו פרתו בעוד שהוא משקהו, הוי שאלה בבעלים. אבל אם משך תחלה ואחר כך השקהו, לא הוי שאלה בבעלים].