אחד שסיכם אם מישהו שישכיר לו דירה בסכום מסויים, ועשו חוזה. לאחר מכן הלך השוכר ושיפץ את הדירה לפי נוחיותו, בראות המשכיר את הדירה לאחר השיפוץ נמלך בדעתו, וטען לשוכר שהשכירות במקום שווה יותר, ולכן או שיעלה לו את השכר דירה או שילך לחפש מקום אחר, האם יש ממשות בטענת המשכיר?
דבר זה תלוי בסברה, המשכיר אינו יכול לטעון לשוכר צא מעכשיו, כי מאחר ועשו חוזה, הרי שהסכום נקבע לפי האמור בו. (ואפשר שאפילו לא עשו חוזה, אין יכול המשכיר לחזור בו באם השוכר עשה קנין כסף או חזקה).
וזה פשוט שאין השוכר יכול לתבוע את דמי שיפוצו מהמשכיר, מאחר ומדובר שהמשכיר נתן לו דירה הראויה למגורים לפי החוזה, ושיפוצי השוכר היו לנוחות יתר מצידו האישי והפרטי.
ואף כאשר יגמר ימי השכירות, יכול לומר המשכיר לשוכר טול מה ששפיצת, ואין אני צריך לשלם על כך למרות שאני בהיכנסי כעת לבית יהנה מכך.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.