נושא: כללי

ממונות.

באם שטפו מרפסת והביאו המים לצינור המקלח, אך לא ידע שנסתם הצינור, והמים חדרו למזגן השכן שתחתיו וקלקלהו, מה הדין?

על השכן שלמעלה לתקן ולשלם הנזק – אף אם היה שוגג, מאחר ו'אדם מועד לעולם', והרי המים באו מכוחו, והרי זה כהיזק גופו.

מקורות

כתב בשולחן ערוך חושן משפט הלכות נזיקין (סימן שעח סעיף א): אסור להזיק ממון חבירו, ואם הזיקו, אף על פי שאינו נהנה, חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס. ודווקא ב שאינו אנוס גמור, כמו שנתבאר). כיצד, נפל מהגג ושבר את הכלי, או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו, חייב נזק שלם.


ובסימן שפד (סעיף א) כתב: אחד המזיק בידו או בשאר גופו) (טור ס"א) או שזרק אבן או ירה חץ והזיק בו או שפטר (פי' שפתח) מים על חבירו או על הכלים והזיק או שרק ונע והזיק בכיחו (פי' רוק עב היוצא בכח) וניעו (פי' רוק דק שהולך ומתנועע) בעת שהלכו מכחו, ה"ז כמזיק בידו והם תולדות של אדם. אבל אם רק הרוק והניח על הארץ, ואחר כך נתקל מהם אדם, הרי זה חייב משום בורו, שכל תקלה תולדות בור הוא.