תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה להדליק בכלי שאינו מכובד. ב) אם כן, מהי ההגדרה של כלי שאינו מכובד. ג) האם זהו רק כאשר חומר הכלי עצמו אינו מכובד, או גם כאשר הלכי מצד עצמו חשוב, אך מצד דבר אחר נגרם שאינו מכובד וחשוב.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג סעיף ג, שאדם שהדליק נרות חנוכה בכלי לנר שעשוי מחרס, אזי מאחר והדליק בו לילה אחת הרי הוא נעשה ישן, ואין מדליקים בו בלילה אחרת, אלא לוקח כלים חדשים בכל לילה. ואם אין לו אלא כלי חרס ישן, צריך להסיק אותו באש בכל לילה ובכך יוכשר להדליק בו ביום הנוסף.
והטעם מובא במשנה ברורה, משום שנר חרס ישן הוא מאוס, והדלקה בו ישנו בזה משום ביזוי מצוה.
והמדליק בנר של מתכת אינו צריך להדליק בכל לילה בנר חדש. וכמו כן כלי נר של זכוכית או של חרס מצופה בזכוכית וכדומה, דינו ככלי מתכת. ולכן מי שנמצא במקום שלא השיג כלי מתאים להדלקת הנרות בשמן, יכול ומותר להדליק בפקקי מתכת של בקבוקים, או בפחיות המתכת של נרונים של נרות שבת, מפני שאינם נחשבים דבר בזוי, למרות שמדליק בהם מספר ימים.
עוד הביא בעניין זה בשערי תשובה לעניין הדלקת נר חנוכה בתוך קליפות של ביצים, שכתב בספר אדמת קודש בשם בעל חסד לאברהם שבקליפות ביצים ובצלים אין מדליקים בהם. וכמו כן חצאי תפוחי אדמה. וכמובן אין זה כולל מקרי דחק בהם לא אפשרות להדליק כי אם באופן זה, וכמובא בסיפורים שונים אודות אנשי מעשה שהיו במקומות שלא יכלו להדליק כי אם באופן זה. (בנוסף יש פוסקים שמצריכים להדלקת נרות חנוכה שתהיה ההדלקה בכלי כפי שהיה בנרות המקדש, כמבואר בשדי חמד מערכת חנוכה אות ז'. וקליפות שונות של ירקות וביצים וכדומה אינם בגדר של כלי).
ועיין בשאילת יעבץ חלק א' סימן קלט, שכתב שעדיף יותר להדליק נר חנוכה בפנס שיש לו דפנות של זכוכית, שגורם גם שאין הרוח שולט שתכבה מהר, והביא ראיה מכך שהדין מובא בגמרא בלשון – עששית שהיתה דולקת, וסתם עששית הוא כלי עשוי עם דפנות של זכוכית, וכן מוכח מדין ערווה בעששית ואמנם ולא ראינו מי שנוהג כן.
אמנם כתבו הפוסקים מה שכתבו בספרים, שטוב כל אחד שיטריח לעשות לו מנורה יפה לפי כוחו, וכן הנרות יעשה יפה. ולכן ישנו הידור שהאדם יכין בעצמו את הפתילות כמו שמצינו אצל דבורה הנביאה, שנקראה אשת לפידות על שם שהיתה מכינה פתילות למשכן שילה כמבואר במסכת מגילה דף יד עמוד א. ועל ידי טרחה זו זכתה לנבואה ולאור תורה, שהייתה שופטת את ישראל כמבואר במהרש"א שם.
כמו כן מובא במסכת שבת שכל אדם שזהיר לעשות את הנרות של שבת וחנוכה כראוי ובשלימות זוכה לבנים תלמידי חכמים, כמו שכתוב בפסוק במשלי פרק ו', 'כי נר מצוה ותורה אור', שכל הזהיר בנר מצוה זוכה על ידי כך לתורה אור.
והנה בספר כף החיים בסימן תרעג, אות ס', מונה מדרג של חומרים מהם יכולה להיות המנורה מהכי מהודר אל הפחות ביותר. הכי טוב מזהב לאחר מכן מכסף, נחושת, ברזל – מתכת, זכוכית, עץ, חרס.
וכן הביא בבאר היטב שם בסימן קטן יג, שכל אחד יטרח לעשות לו מנורה יפה, ומי שידו משגת יעשה את המנורה מכסף. (וכן היתה מנורת הרבי מליובאוויטש עשויה מכסף).
כמו כן יש לציין שמאחר ופלאסטיק דינו כעץ וחרס, אזי יש להעדיף אם קונה כוסיות מוכנות או לצורך הכנסת שמן, שיש להעדיף קניה של כוסיות זכוכית על פני כוסיות פלאסטיק.
העולה מן האמור: שלא מצינו מעיקר הדין לפסול שימוש חוזר בכלי זכוכית, אמנם מאחר ומדובר בסברה ובמציאות, ומדובר במקרה האמור, שהאדם המדליק רואה במוחש שכאשר מדליק בכוסיות אלו באמצעות 'פתיל צף', הכוסיות נעשים שחומים, אפשר שיש להדר לקחת חדשים בכל יום, או על כל פנים לנקות אותם כראוי להדלקה של היום הבא.
