לענות על 'למה עשה ה' ככה' צריכים להיות יודעים ב'חשבונו של עולם', אבל מה שניתן לענות משאלתך, הוא להסביר את המקום שממנו מגיעה התופעה של הפירוד, ובעז"ה מתוך זה יהיה ניתן לפתור כמה וכמה בעיות של מחלוקת.
בין מכלול הבעיות הפנימיות והחיצוניות שאנו נדרשים להתמודד איתן, בולטת בעיית חוסר האחדות המתבטאת במחלוקת ומריבה, ובייחוד בשנאת החינם: מצב שבו אדם אחד אינו יכול לסבול את זולתו.
לכאורה, נדמה שבעיה זו, על כל השפעותיה השליליות, היא רק אחת מני רבות, ויש בעיות נוספות, שחלקן קשות וחמורות ממנה. גישה זו בטעות יסודה: בעיית חוסר האחדות היא שורש כל הבעיות הפנימיות והחיצוניות של הפרט ושל הכלל, וכל שאר הבעיות נובעות וניזונות מאותו השורש. ההתמודדות עם השורש, הנמצא בעומק הדברים, קשה מאוד. קל יותר להתמודד עם התופעות החיצוניות, לטפל בתסמינים (סימפטומים), אך טיפול בשורש הבעיה הוא הטיפול הנכון, ומחייב מאמץ ותשומת לב מיוחדים.\
בקונטרס "החלצו" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, הדן כולו בחומרת האיסור של שנאת חינם ובמקורו בנפש האדם, הרבי נ"ע מבאר שהמפתח להבנה של הסיבה לפירוד ולמחלוקת היא הישות של האדם. האדם מרגיש את מציאותו ומחשיב אותה בכל פרט ופרט, עד אשר כל מציאות אחרת מפריעה למציאותו. בשל אותה ההפרעה הוא בוחר להיות במצב של פירוד מהזולת.
באותו קונטרס מודגשת בהקשר זה נקודה מעניינת: חוסר האחדות רווח בין אנשים בעלי דעה ותלמידי חכמים יותר משהוא רווח בין אנשים פשוטים.
הסיבה לכך היא שאם מתפתחת אצל אדם תפיסה עצמית לא נכונה, קשה לו לראות את מעלת הדומה לו, כיוון שעצם ראיית המעלה של הזולת מקטינה את ההערכה העצמית שלו. והתוצאה – אותם אנשים שאין ספק שיש בהם מעלות גלויות והם עוסקים בתחומים דומים לתחום עיסוקו של אותו אדם – נוכחותם נתפסת בעיניו כאיום על מעמדו: להבנתו, קיומם של בעלי מעלה, מקטין בהכרח את ערכו ומעלתו.
כשמתבוננים בתופעה לעומק מבינים שהבעיה מתחילה כאשר חסרה לאדם הערכה עצמית אמיתית. בשל חוסר זה כל מעלה שיזהה אצל חברו – נתפסת בעיניו כגורם הממעיט מחשיבותו וממציאותו שלו. אם לא יהיו סביבו בעלי מעלה, והוא יהיה בעל המעלה היחיד, חשיבותו תישאר במלוא תוקפה. מחשבה זו מונעת ממנו את היכולת להיות עם זולתו בהתאחדות והתכללות.
היחס האמיתי והנכון לזולת יתפתח דווקא מתוך הכרה במעלותיו של כל אחד מבלי לחשוש שהכרה כזאת תפגע במעלותיו שלו. לדוגמה: אדם שיש לו מעלה ויתרון מיוחד בתחום מסוים, צריך לדעת שבתחום זה הוא בחינת 'ראש' לגבי זולתו, אך בתחום אחר חברו נחשב ל'ראש' לעומתו (כדבריו של האדמו"ר הזקן בליקוטי תורה לפרשת נצבים), וממילא אין שום מניעה שהם יהיו באחדות והתכללות. אדרבה, כל אחד משפיע על האחר ממעלותיו ותכונותיו, ועל ידי זה מתווספת אצל כל אחד מהם השלֵמות שישנה אצל חברו, כפי שעולה מן המשל על איברי האדם, שהראש משפיע על הרגל והרגל משפיעה על
