ראשית כל, צריכים לזכור, שבכל מקום ומקום שבו נמצאים ומתפללים לקב"ה, צריכים לשמור על כל כללי ההלכה והשו"ע. וכידוע שישנם מקומות שבהם מותר להתפלל, וישנם מקומות שבהם אסור להתפלל. ואם רוצים שהתפילה תעלה למלך מלכי המלכים, הרי כיצד ניתן באותו הרגע שמתחננים ומבקשים להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה, לעשות ההיפך מרצונו?
וב"ה זכינו שברבות השנים, כמה וכמה מבתי הכנסיות בעולם כתבו לרבי על הקשיים שלהם בעשיית המחיצה בבית הכנסת, וכמה וכמה מכתבים הם מסבירים ומבארים את עניינה, ואת ההכרחיות שבה, וכדלהלן בקצרה.
במכתב שנכתב בא' מנ"א תשי"ג, כותב הרבי ליהודי שהגיע לידיו ענין המחיצה, ומברך אותו הרבי על כך, ומסביר לו בהסבר נפלא על המחיצה כיום (אגרת ב'קפד), וכך כותב הרבי מה"מ:
"..ידוע אשר כל פרטי עניני האדם הם בהשגחה פרטית ממנו ית'. וכיון אשר הגיע ליד כבודו ענין המחיצה בבית הכנסת, הרי בטח הוא בהשגחה פרטית מיוחדת, אשר ביד כבודו לפעול בזה.
והאריכות בגודל ערך המחיצה בביהכ"נ בודאי אך למותר הוא. ואם בבית המקדש בארץ ישראל, אשר שם ראו נסים במוחש, וכמאמר המשנה עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש, בכל זה היו מוכרחים לעשות מחיצה בין אנשים לנשים, וכמסופר במסכת סוכה ובהלכות בית הבחירה להרמב"ם, הרי עאכו"כ לאחר חורבן בית המקדש – יבנה במהרה בימינו -, ובחוץ לארץ, ובבית הכנסת שהוא רק מקדש מעט, ובפרט בדורנו יתום זה, אשר ענין המחיצה בביהכ"נ מוכרח הוא ביותר וביותר."
ומסביר הרבי זאת באותיות מוחשיות, באלו שדחו את המחיצה, ושינו בה, מה נעשה עמם בסוף:
"..ובמוחש ראינו, אשר באותן הבתכ"נ שבטלו המחיצה או שעשאוה קטנה יותר מדאי, הרי לא הי' זה אלא התחלה של יציאה וירידה מדחי אל דחי, ר"ל. ואחר כך העמידו גם כן מיקראפאן בשבת ויום טוב, שהוא איסור דאורייתא ועוד ידם נטוי' לרדת כמה מעלות אחורנית. ואין רצוני להאריך בגנותם של בני ישראל כו', ותקותי, ועל פי מאמר רז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, שכבודו יאחז בכל האמצעים והדרכים לבטל מחשבה רעה זו של ביטול מחיצה בבית הכנסת.
ולהסביר להם – אף כי דבר פשוט הוא – אשר כשבאים אפילו לשר קטן בשר ודם ומבקשים ממנו אפילו רק בקשה קלה, הרי מדרכי הנמוס הוא ומובן גם על פי שכל, אשר בשעת מעשה אין לעשות ענינים שהם היפך רצון השר, כי זהו בסתירה ובנגוד להשאלה והבקשה. ועאכו"כ כשבאים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומבקשים על חיי בני ומזוני, שאסור ועון פלילי הוא לעשות בשעת מעשה ענינים שבזה ממרים את פי ה' אלקי העולם. וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם. והשי"ת יצליח את כבודו, אשר בנקל ובדרכי נועם, ימלא שליחותו של המקום ברוך הוא, שישאר הבית הכנסת בית תפלה לה', אשר בו יתקבלו תפלות ישראל.".
ובאגרת נוספת, מוסיף הרבי עוד הסבר מיוחד: (אגרת ג' תרצה):
".. בכל זה חפצי גם כן לכתוב שורות אחדות בזה לתוספת חיזוק, והם:
בענינים רבים רואים את המצב בהיר יותר כאשר מציירים ענין זה בקשר לעצמו בענינים גשמיים, ולצייר שאיש בשר ודם צריך לטובה בענין גשמי מאיש אחר, אם גם הענין לא כ"כ נחוץ למבקשו, ותמיד הלא אדם אחד אין תלוי בדעת השני בכל המאה אחוז, ויכול למצוא גבוה ממנו, או שבכלל יכול להיות קים בלא טובתו של האחר, בכל זה אצל כל אחד מובן ופשוט, שכאשר יגש לדבר אתו על דבר הטובה שיעשה לו, לא יתחיל מזה, לבזותו תחלה, להכעיסו לעשות נגדו ענינים היפך רצונו, ותיכף ומיד לאמר לו שעתה – אחרי המעשים הנ"ל – חפץ הוא שיעשה לו זו הטובה, שבשבילה בא אליו.
בית הכנסת הוא בית תפלה שיהודים מתקבצים שם באמונה שהקב"ה בורא העולם ומנהיגו ושהוא הזן ומפרנס לכל, רופא כל בשר וכו' וכאשר כל אחד חפץ להיות בטוח הוא וב"ב שיהי' להם הפרנסה הנחוצה להם ובכלל כל ענינים שנחוצים להם ויודעים שהכל תלוי בהקב"ה הנה באים הם לבית הכנסת ושם שואלים מהשם יתברך שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו; אבל זה כשעומד לבקש זאת במעמד וסדר כזה להיפך רצונו של הקב"ה כמו שגילה לנו בתורתו הק' ואיפוא עושה זאת, אלו הדברים להכעיסו, בזה מקום שנקרא בית תפלה ואומרים, אתה צווית שבית הכנסת יהי' בסדר קבוע והתפלות יאמרו באופן המתאים, הנה אין אנו מתפעלים מזה, והנה מראים לך צחות (א קונץ) – שבכל זה נעשה היפך רצונך ולהכעיסך, ועוד תהיה לנו די חוצפה לאחר זה לאמר רפאנו ונרפא ברך עלינו השנה הזאת, ברכנו אבינו.
הנני בטוח שאחרי ההתבוננות קלה בכל האמור לעיל, לא יהי' אף שמץ ספק על דבר בית הכנסת בכלל ובהנוגע לדין של מחיצה בפרט".
ולסיום, על דבר גודל הזכות בהתעסקות בעניני המחיצה, ובפרט בזמן זה, כותב הרבי מה"מ (אגרת ה'מט):
וזכות התעסקותו בסביבתו בעניני יראת שמים .. בענין בית הכנסת שתהי' מחיצה כשרה, תעמוד לו לבריאות ולהמצטרך בכלל, ובפרט שענין המחיצה בבית הכנסת דבר גדול הוא במאד, וידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאינו דומה המורד במלך, והמורד נמצא בשדה למורד במלך בפלטרין של מלך עצמו בבית המלך, והרי בית הכנסת עליו נאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, ואפילו במלך בשר ודם עושים איזה הכנה קודם ביאתו למקום, ועל אחת כמה וכמה שאין עושים דבר במיוחד היפך רצונו וציוויו, שמזה מובן עד כמה מגוחך מצער וגם מבהיל, אלו המכניסים בבתי כנסיות מנהגים היפך רצונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ואחר כך מעיזים לבוא לשם ולומר, שבאים בכדי לבקשו למלאות משאלותם ובקשתם בענינים שלהם, ומגודל הקלקלה מובנת גם כן זכות כל אלה המתעסקים בתיקון הדבר להתברך בהמצטרך להם מבורא עולם ומנהיגו..".
בעז"ה החומר הנ"ל יהיה לך לעזר. ורק יש להוסיף, שכפי שרואים במוחש, הרי ככל שמתעסקים בענינים אלו בתוקף אבל בעיקר בנועם, הרי מצליחים הרבה יותר, ומצליחים לפעול על כולם בצורה הכי טובה.
