במענה לשאלה לגבי ההבדל שיכול להיות בין מזוזות כך שצריך לקנות את המזוזות וכן התפילין רק במקום מהימן עם אנשים יראי שמים גם המוכרים וגם בעלי החנות. לפני שנסביר מהם בדיוק הבעיות שעלולות לצוץ במזוזה אציין שלצערי נתקלתי בהרבה מקרים של חוסר ידע ברכישת מזוזות שהוביל לקנייה ודאית של משהו פסול מלכתחילה. לא מדובר כאן על בגד עם מותג ובגד עם מותג מזויף שסוף כל סוף זה ממש לא משנה איזה סיני תפר לך את המכנסיים, אלא להבדיל מדובר כאן על עניינים שיכולים להציל חיים וחס וחלילה ההיפך. מדובר כאן על משהו שיכול לשמור ולהציל כפשוטו את החיים של האדם וכל זה כאשר יש מזוזה כשרה לפי ההלכה.
הלכות רבות יש בדיני תפילין והדבר הכי מהותי זה שיש דברים שהסופר עלול לטעות בזה במזיד או אפילו בשוגג ולעולם אף אחד לא יוכל לדעת שנעשה כאן משהו שלא על פי ההלכה ובמילא המזוזה פסולה ואין כאן שום פעולת הגנה על הבית ועל האדם. ולכן החשיבות הכי גדולה היא לרכוש מוצרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) אךורק מאדם ירא שמים שמבין בהלכות הסת"ם על מנתלא לבזבז חלילה כסף לריק ויותר חשוב מזה שחלילה לא תהיה הגנה ושמירה רוחנית על האדם! ברכה לבטלה כל יום כשהאדם "חושב" שהוא מניח תפילין וגם זה גזל של כסף מצד המוכר שהקונה חושב שהוא קונה משהו כשר והמוכר גוזל ממש את הקונה.
כל זה זה רק הקדמה להסבר של ההלכות, אך כאמור זה חשוב מאוד לדעת כיוון שרוב האנשים לא מודעים כלל לנושאים אלו.
כעת ניגש למקצת שבמקצת מן הדברים שעלולים להוות בעיה קריטית בסת"ם.
הדבר הראשון זה קדושת השמות וכתיבה לשמה.
ספר תורה תפילין ומזוזות שכתב אותם גוי או אשה או חרש, שוטה, וקטן פסולים. (למדים זאת מהמילים שמופיעות בקריאת שמע: "וקשרתם וכתבתם" שמי שמחוייב בקשירת תפילין זאת אומרת בהנחת תפילין הוא זה שיכול לכתוב תפילין ומוצרי סתם). ואכן, ישנם לא מעט מקרים של סטודנטיות מג'נין(!) שכתבו להנאתן מזוזות. אזי גם אם להבדיל זו הייתה יהודיה שכותבת את התפילין זה היה פסול מעיקרו גם אם הכתב היה מהמם.
כמו כן נמצאו לצערינו רובוטים שתוכנתו לכתוב ספר תורה על קלף וגם מדפסות שהדפיסו מזוזות או מגילות אסתר. כל הדברים הללו פסולים מעיקר הדין ואין כאן שום תקנה להכשיר דברים אלו!
כתיבה לשמה – גם אם יש לפנינו יהודי ירא שמים מעל גיל מצוות שרשאי לכתוב סת"ם ולאחר שלמד את ההלכות היטב ישנו פרט קטן אך חשוב והא שחייבים לומר לפני תחילת הכתיבה ממש לפני שכותבים את האות הראשונה בתפילין או במזוזה או בספר התורה את המשפט הבא:"הריני כותב לשם קדושת מזוזה/תפילין/ספר תורה". אם לא אמרו את המשפט הזה לפני שכותבים את האות הראשונה אז לא יעזור שיש כאן משהו מאוד יפה מבחינה גראפית – אבל זה לא נחשב כשר וזה פסול ללא יכולת לתיקון.
אותו דבר לגבי שמות ה'. לפני שכותבים את שם ה' חייבים לומר "הריני כותב לשם קדושת ה'" ואם לא אמר את זה אז זה פסול וצריך לגנוז את כל הקלף.
עכשיו בואי נתאר לעצמינו סופר שלוקח לו לכתוב מזוזה ב 3 שעות והוא מסיים לכתוב את המזוזה ופתאום הוא נזכר שהוא לא אמר לשם קדושת מזוזה לפני תחילת הכתיבה או שהוא לא אמר שלם קדושת ה' לפני שכתב את שם ה' אזי הוא עומד בדילמה קשה. מצד אחד הוא יכול למכור את המזוזה הזאת בין 150 ל 350 שח (תלוי לפי איכות הכתב וגם תלוי אם הוא מוכר לסוחר שיתן לו מחיר נמוך יותר), אבל מצד שני הוא יודע שזה פסול אבל מצד שלישי אף אחד לא ידע לעולם על הבעיה שיש כאן ולא יוכלו לעלות על כך אף אחד בעולם (חוץ ממי שברא את העולם שהוא כן יודע…). יש כאן מבחן קשה שחלילה אפשר ליפול בו.
נעלה עוד נקודה קטנה שאם טועים בזה אי אפשר לעלות על הטעות לעולם.
מדובר על הלכה שנקראת כתיבה כסדרן שזה אומר שיש חיוב לכתוב פרשות פסוקים ואזכרות (שמות ה') לפי הסדר (כתיבה כסדרן היא הלכה שנוהגת רק בתפילין ובמזוזות אך לא במגילות אסתר ובספר תורה).
לדוגמא: כאשר כותבים את הפסוק שמע ישראל אזי יש לכתוב קודם כל את האות ש ורק לאחר מכן את האות מ ורק לאחר מכן את האות ע.
כל עוד לא סיימנו לכתוב את האות שאותה אני כותב כעת, אסור לי להמשיך לכתוב את האות הבאה. אמנם, אם כתבתי רק חלק מהאות, והמשכתי לכתוב את האות הבאה אך גם אותה לא סיימתי מותר לי לחזור לאות הראשונה ולסיים אותה ואז להמשיך ולסיים את האות השניה.
לפי הדין של כתיבה כסדרן אין שום אפשרות "לשתול" את האות הזאת היכן שהיא חסרה מכיוון שאז יוצא שלאחר שסיימו את המזוזה אני כותב את האות החסרה שלא לפי הסדר. האופן שבו ניתן "לשתול" אות לאחר שכבר כתבו את הפרשה זה להמתין עד שהדיו מתייבש טוב ואז בעזרת סכין מנתחים מגרדים לאט לאט את האותיות מהאזור שצריך "לשתול" שם את האות ואז ליצור רווח מספיק בשביל להכניס את האות החסרה – כאמור ניתן לבצע טריק זה רק בספר תורה ובמגילה אך לא בתפילין ובמזוזות.
אם ישנו סופר שסיים לכתוב מזוזה ואז הוא מבחין שחסרה לו אות אזי עומד בפניו נסיון לא פשוט. מכיוון שאת המזוזה הזאת כעת לפי ההלכה אסור לו למכור כי חסר אות במזוזה. אם הסופר אינו ירא שמים הוא יכול בקלות "לשתול" את האות החסרה באופן האסור על פי ההלכה וחוץ ממנו ומהקדוש ברוך הוא לעולם לא יהיה ניתן לדעת שמזוזה זו פסולה.
במקרה הפוך בו הסופר כתב אות מיותרת, אזי אם האות היא בסוף מילה – מותר למחוק אותה מהקלף. לדוגמא: שמעע מותר למחוק את האות ע השניה.
אבל, אם כתוב שממע אזי זה יותר בעייתי למחוק את האות מ מכיוון שאז יווצר רווח באמצע המילה והמילה תיראה כמו 2 מילים.
ישנם עוד ריבוי הלכות בנושא זה אך זהו על קצה המזלג.
לסיכומם של דברים, טוב עשית שרכשת את המזוזות דווקא במקום מהימן עם אנשים יראי שמים וכדאי מאוד שתפרסמי מידע זה גם למכירייך על מנת שקדושת הסת"ם אכן תשרור בבתיכם.
