נושא: הלכה

מוקצה בתוך חליפה

אדם ששכח דבר מוקצה בתוך חליפה, האם מותר לו להלביש אותה בשבת?

אם המוקצה מונח בכיס כזה שרק 'פיו' תפור לבגד, מותר לו לקחת את הבגד ולנער את המוקצה ממנו במקום שירצה, ולאחר מכן ללובשו. ואם המוקצה מונח בכיס שדופן הבגד הוא חלק ממנו, אזי אם הניחו בכוונה שם מערב שבת, כל הבגד נעשה מוקצה כדין המוקצה המונח בו (ואם הוא מוקצה מחמת גופו (כגון מעות) – אסור לטלטלו כלל), אמנם אם שכחו שם, מותר לו לנער את המוקצה מהבגד, וכאמור.

מקורות

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שי סעיף יב: וכל זה במטה שאינה מיוחדת למעות או אפילו ייחדה למעות אלא שעדיין לא הניח עליה מעות מעולם שבמחשבה בלבדה אינה נאסרת אבל אם ייחדה למעות ועשה בה מעשה שהניח עליה מעות פעם אחת אפילו בחול אסור לטלטלה בשבת אפילו לצורך גופה ומקומה ואינה דומה לשאר כלים המיוחדים למלאכת איסור שמותר לטלטלה לצורך גופה ומקומה מפני שאין מקפידים עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר המותר אבל מטה זו המיוחדת למעות אדם מקפיד עליה ומייחד לה מקום שלא לטלטלה לתשמיש אחר והרי היא דומה למוקצה מחמת חסרון כיס שאסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו כמו שנתבאר בסי' ש"ח ויש חולקין על זה ומתירין לטלטלה לצורך גופה ומקומה כשאר כלים המיוחדים למלאכת איסור ויש להחמיר כסברא הראשונה ולכן אין לטלטל כיס של מעות אף על פי שהוציא המעות ממנו מבעוד יום אלא אם כן עשה בו מעשה שפתחו מלמטה וסלקו מן הייחוד:

סעיף יג: ומכל מקום כיס של מעות התפור בבגד הואיל ועיקר הבגד עומד ללבוש אם הוציא המעות משם יוכל ללבוש הבגד שהכיס בטל אצלו ואפילו בכיס עצמו מותר להניח דבר בתוכו או ליטול ממנו שהרי אין הקצאתו אלא משום שאדם מקפיד עליו מלהשתמש בו תשמיש אחר וכאן אנו רואים שאינו מקפיד עליו (וצ"ע דא"כ לישתרי לגמרי):

סעיף יד: ואפילו אם יש מעות בתוכו אין איסור אלא ללבוש את הבגד גזרה שמא ישכח ויצא בו לרשות הרבים כמו שנתבאר בסי' ש"א וש"ג אבל מותר לטלטל את הבגד ואפילו אם הניח את המעות בכיס על דעת שישארו שם גם בשבת שנעשה הכיס בסיס להם אעפ"כ הבגד לא נעשה בסיס להם הואיל ואין המעות על עיקר הבגד ודבר המותר הוא שמטלטל בידיו והאיסור מיטלטל עמו מאליו בטלטול מן הצד שאין בו איסור כשאינו מטלטל בשביל האיסור אלא בשביל דבר המותר כמו שיתבאר בסי' שי"א אבל אסור להכניס ידו בכיס אם הניח בו המעות על דעת שישארו בו גם בשבת שנעשה הכיס בסיס להם:

סעיף טו: וכל זה בכיס שפיו בלבד תפור בחור שבבגד והוא כולו תלוי אבל אם כולו תלוי לארכו בבגד נעשה כל הבגד בסיס למעות שבכיס כמו הכיס עצמו שהכל אחד ואפילו אם הניח המעות בכיס על דעת ליטלם ממנו קודם השבת ושכח ליטלם מבעוד יום שלא נעשה בסיס להם אפילו הכיס עצמו אעפ"כ אם אפשר לנער המעות מהכיס צריך לנער מתחלה ואח"כ יטלטל הבגד לכל מקום שירצה כמו שאם היו המעות על עיקר הבגד שהיה צריך לנער מתחלה כמ"ש בסי' ש"ט במעות שעל הכר.

ואפילו בכיס שכולו תלוי לא התירו לטלטל הבגד אלא כשהוא תפור בבגד (שאז הוא בטל אצל הבגד ואין הבגד נאסר בטלטול בשבילו) אבל אם כיס מלא מעות קשור בבגד כיון שהכיס הוא כלי בפני עצמו (אינו בטל אצל הבגד ולכך) אסור לטלטל (כל) הבגד אם הניח המעות בכיס על דעת שישארו שם גם בשבת (שנעשה הכיס בסיס להם והבגד לכיס הקשור ותלוי בו) ואף אם ניטל המעות מהכיס (או הכיס מהבגד) משחשכה אסור לטלטל (כל) הבגד כל השבת כולה (כיון שנעשה בסיס בין השמשות) ואם הניחם על דעת ליטלם קודם השבת ושכח ליטלם מבעוד יום צריך לנער המעות מהכיס אם אפשר לנער ואח"כ יטלטל הבגד לכל מקום שירצה אם אינו מתכוין בשביל המעות כדי להצניעם כמ"ש בסי' ש"ט.

וכן אם יש מעות בתיבה שבתוך השלחן אסור לטלטל את השלחן אלא בדרך שנתבאר אלא אם כן יש על השלחן מבעוד יום דבר המותר בטלטול שאז נעשה השלחן בבין השמשות בסיס לאיסור ולהיתר ומותר לטלטלו ע"ד שיתבאר: