נושא: הלכה

מונופול בשבת

בשבת אחה"צ ילדיי משחקים לרוב משחקי קלפים כמו טאקי או מונופול ושחמט, הבנתי שיכולה להיות בזה בעיה הלכתית האם הדבר מותר עבורם? ומה אם אני (האב) מעוניין להצטרף אליהם?

היות ושאלתך היא הן על משחקי קלפים הן על מונופול והן שחמט נחלק את התשובה לכמה חלקים היות ובכל אחד מהם קיימים איסורים נוספים כמפורט לקמן.
אחד האיסורים המרכזיים במשחקים אלו הינו איסור "בורר", היינו לברור מתוך תערובת את הדבר שמעוניין בו.
ראשית, חשוב לדעת שמאיסור זה מסתעפים פרטים רבים שקל מאוד להיכשל בהם ח"ו בשבת. בין אם זה בענייני אוכל ואפילו בבגדים וכלים שונים. ועל כן מומלץ מאוד ללמוד הלכות אלו הלכה למעשה. בפרט כיום שהדבר קל יותר ליישום באמצעות ריבוי ספרים והמחשות שונות המפשיטות את הלימוד והזכירה של הלכות אלו.
נחזור לדין בורר: כאשר ישנה תערובת ואני מעוניין להוציא ממנה פריט מסויים בדוקא, פעולה זו מוגדרת בהלכה כ"בורר". אך מותרת היא באופנים מסויימים, כמפורט להלן:
א. יש להוציא את "האוכל" (היינו הפריט הרצוי) מתוך "הפסולת" (שאר הפריטים שבתערובת). ב. יש להוציא עבור שימוש מיידי (לאלתר). ג. ההוצאה תתבצע רק ביד ולא באמצעות כלי המיועד לברירה.
ונבחן את המקרה שלפנינו, לרוב בתחילת משחקים מעין אלו (קלפים וכדומה) דרך המשחק היא בתחילה לסדרם בערימה ואזי לחלקם בין המשתתפים. ולכן ברוב המקרים נוצר מצב של ברירה, כאשר מוציאים קלפים ספציפים מתוך הערימה.
אך מכיון ומדובר בתחילת המשחק על כן ברירה זו מותרת , מכיון והיא עומדת בשלושת התנאים שפורטו לעיל: הברירה היא של הקלפים הרצויים מתוך החבילה (אוכל מתוך פסולת), הברירה נעשית לצורך שימוש מיידי, וכן הברירה נעשית בידיים ולא באמצעות כלי ועל כן פעולה זו מותרת אף לגדול (מעל גיל מצוות).
אמנם, מכיון ולאחר סיום המשחק בד"כ מסדרים את הקלפים למקומם, ובעת פעולה זו ודאי שיש פעולת ברירה ומאחר ואין מטרת שימוש מיידי בקלפים, על כן במקרה כזה סידור הקלפים אסור מדין בורר. ולכן יש להיזהר בזה ולהימנע ממשחקי קלפים מעין אלו בשבת.
מונופול: כשם שבמשחקי קלפים ישנה פעולת בורר כך גם במונופול, סידור הכלים טרום-המשחק מותר מכיון ומיועד לשימוש מיידי (לאלתר) אך סידור הכלים לאחר המשחק אסור.
אך במשחק זה ישנה בעיה נוספת ש"מיחזי כמקח וממכר", היינו שבשבת אסרו חכמים כל פעולה הדומה למו"מ או מסחר, ולכן משחק זה ראוי יותר להימנע מלשחק בו בשבת (לגדולים).
שחמט:
בכללות משחק זה נתון במחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, הפוסקים האשכנזים נוטים להקל בכך ואילו הפוסקים הספרדים יצאו בחריפות נגד זה (ובכלל כנגד משחקים בשבת).
משחקים לילדים קטנים:
רוב הפוסקים (גם הספרדים) מקילים בכך ומתירים משחקים שונים לילדים (מלבד מונופול וכדומה בהם יש בעיה של מיחזי כמקח וממכר כנ"ל).
אך חשוב מאוד לזכור ששבת ניתנה לעסוק בתורה ותפילה ובענייני קדושה, ולא בשביל משחקים ופעילות פנאי ועל כן ראוי להימנע מכל משחקים ופעילויות למיניהם ולהתעסק בלימוד תורה ותפילה.
וכפי שאמרו חז"ל "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה".
או כדבריהם במקום אחר :
"אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו, לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה, לקיים מה שנאמר "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך..".
חסידות כדרכה מעניקה מימד עמוק ופנימי לשבת, ועל פי זה מובן יותר כמה חשוב לנצל את השבת לענייני קדושה ולא לפעילויות פנאי. וכלשונו של בעל התניא בסיום ספרו :
"כי בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות, וחיצונית מהשבת הוא שביתה מעשייה גשמית כמו ששבת ה' מעשות שמים וארץ גשמיים, ופנימית השבת היא הכוונה בתפילת השבת ובתלמוד תורה לדבקה בה' אחד..וזו היא בחינת זכור. ובחינת שמור בפנימיות היא השביתה מדיבורים גשמיים..".







מקורות

שמירת שבת כהלכתה פט"ז לה.

שש"כ פט"ז לג.

וכן כתב הרמ"א (שלח, ה): "מותר לשחוק בעצמות שקורין טשיך (יש מפרשים שחמט, ויש מפרשים שש-בש או חמש אבנים)… וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא, אבל בשוחק להרוויח אסור". וב'שלטי גיבורים' הוסיף שמותר לשחק בשחמט כי הוא משחק מחכים, ועוד.

ראה בהחיד"א (ברכ"י שלח, א) שהביא כמה מהם.

ירושלמי שבת טו, ג

תדבא"ר א.

קונטרס אחרון אגרת ט'.