שאלה לאחר האזנה לשעור: "לעמוד בנסיון". אם הנסיון מעלה את האדם, מוסיף לו אור ומעלה ניצוצות מג' קליפות הטמאות ויש לה תפקיד כ"כ חשוב בתיקון העולם, למה כל יום מתפללים שלא יעמידנו בנסיון? כדי שה' בעצמו יגאל את הניצוצות ולא אנחנו? עב' הבירורים היא עבודה די אפרפרה, ונסיון הוא הרבה יותר מאתגר ומחבר אל תעצומות הנפש ומעלה. נכון שהמפגש הראשוני עם הנסיון, עד שמבינים מי נגד מי, יש בו משהו מרתיע וקשה, מה שמסביר שבעצם ביוזמתנו, בדעה צלולה, קשה לנו לבקש אותו. אבל אם יש הסבר יותר חסידי ממקורותינו, הייתי שמחה ללמוד. תודה,