שלום וברכה, מה פשר המושג החסידי/קבלי 'בירור'? איך עושים זאת בצורה הכי טובה (האם זה ע"י כוונה שחושב שאוכל כדי שיהיה לו כח ללמוד ולהתפלל)?
תפריט
שלום וברכה, מה פשר המושג החסידי/קבלי 'בירור'? איך עושים זאת בצורה הכי טובה (האם זה ע"י כוונה שחושב שאוכל כדי שיהיה לו כח ללמוד ולהתפלל)?
שלום וברכה,
כל דבר הקיים בעולם, מעורב בו טוב ורע (כפי שיבואר להלן). 'בירור' פירושו הפרדה, כמו לברור פסולת מאוכל. בעבודה הרוחנית פירושו שהאדם מברר תחילה בתוכו מה הדבר הטוב הקיים בדבר הגשמי, מהו הניצוץ האלוקי שקיים בו, ואז הוא 'מברר' אותו, בכך שמשתמש בו לשם תועלת רוחנית.
לדוגמה - במאכל כשר יש טוב ורע. הטוב שבו זה מה שהוא יכול להחיות את האדם ולתת לו כוח לעבוד את ה', הרע שבו - מה שהוא מושך אותו לשם תאווה, ולפעמים גם מזיק לבריאותו וכדומה.
אם האדם משתמש במאכל לשם כוונה לעבוד את ה', הוא אוכל במידה הראויה, ומתכוון בעיקר שיהיה בריא ויוכל ללמוד ולהתפלל או לעשות מעשים טובים וכו' בכך הוא עשה 'בירור במאכל', והעלה את הניצוץ שבו חזרה לקדושה.
ועל דרך זה, במכשיר פלאפון, ברכב, וכן הלאה... בכל דבר ודבר, האדם צריך לבחון מה השימוש הנכון בדבר המביא לתועלת בעבודת ה', וזה נקרא 'בירור'.
נפסק בשולחן ערוך הלכות קריאת ספר תורה (סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות)".
ובמשנה ברורה (שם ס"ק מט) כתב: "והאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן".
ובמגן אברהם (סקכ"ב) כתב: יום או יומים. ז"ל מהרמ"פ אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומים שרי (ד"מ סי' קמ"ט) משמע דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת שרי.
ובפרי מגדים (שם אשל אברהם ס"ק כב) כתב על דבריו: אפשר דלאו דוקא קובעין, אלא הוא הדין אם מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון.
והיינו שדי בארון רגיל מכובד ונקי שהוציאו משם את כלי תשמישי הבית וכדו' שאינם לכבוד שיהיו יחד עם הס"ת, אך על השלחן והספר תורה מכוסה בטלית אין די בכך. [ראה פסקי תשובות שם אות כה. והוסיף שם עוד כמה דברים מהאחרונים שנוהגים בשעת ההעברה והם: א. בשעה שמובילים אותה ברחוב נוהגים לכסותה בטלית. ב יש ליזהר שלא לעבור ליד מקומות שיש בהם טינוף וצואה ואשפה מגולה. ג. ויש להדר שילכו עמה עשרה אנשים ללוותה. עיי"ש].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.