בשביל לענות על שאלתך עלינו להביא את דברי הגמ' המהוות מקור לנושא זה הנה איתא במסכת מנחות (לו ב): "תניא ר' עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל "והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך" – מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות".
פירוש הדברים: הנחת התפילין הם 'אות' בין הקב"ה ובני ישראל כנאמר (שמות יג טז) "והיה לך לאות על ידך וגו'" ומשום כן שבת ויום טוב אינם זמן להניח בהם תפילין כי יש בהם 'אות' מצד עצמם כמו שנאמר (שמות לא יג) "כי אות היא ביני ובינכם" וגו'.
ונחלקו הראשונים מהו האות של שבת ויום טוב הפוטר מלהניח תפילין: יש האומרים שה'אות' הוא מצד המצוות התלויות בהם ויש האומרים שה'אות' הוא מצד איסור עשיית מלאכה שיש בהם (ראה ב"י או"ח ריש סי' לא).
והנפק"מ בין השיטות היא – האם חול המועד נכלל גם ב'אות' של שבת ויו"ט.
לשיטה שהאות הוא מצד המצוות שבהם חול המועד נכלל באות זו משום שגם בו יש את מצוות החג – בפסח איסור אכילת חמץ ובסוכות מצוות ישיבה בסוכה ולכן גם חול המועד אינו זמן להנחת תפילין. משא"כ לשיטה שהאות הוא מצד איסור עשיית מלאכה חול המועד אינו נכלל בכלל האות של שבת ויו"ט משום שמותר בעשיית מלאכה (מן התורה) ולכן צריך להניח בו תפילין.
ופסק הרא"ש – כשיטה שה'אות של שבת הוא מצד האיסור מלאכה שיש בו ולכן בחול המועד צריך להניח תפילין וכן אפשר לברך עליהם וכך גם פסק הרמ"א בשו"ע (אור"ח סי' ל"א ב) שחול המועד חייב בהנחת תפילין (אלא שכתב שלא יברך עליהם בקול רם בבית הכנסת).
אך מרן המחבר פסק שחול המועד אסור להניח תפילין וטעמו הוא משום שבזהר אסר להניח תפילין בחול המועד וכדבריו בב"י: "ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתם.
והנה רבינו הזקן בשו"ע (סי' ל"א ב) אחר הביאו את ב' השיטות כתב שנוהגים כדעת הרמ"א להניח תפילין בחול המועד בברכה אלא שלא יברך ברכה זו בקול רם כנ"ל (אלא שכתב "אבל מי שמניחן בלא ברכה יפה הוא עושה כי ספק ברכות להקל וברכות אינן מעכבות" (כשיטת הט"ז עיי"ש)).
אלא שב'ספר התולדות' של רבינו הזקן (תשל"ו ע' סה) מונה כאחת מתקנותיו של רבינו: "שלא להניח תפילין בחול המועד על פי דעת הזוהר והמקובלים וגם על פי נגלה יציבא מילתא".
וכמו"כ בקצות השולחן (סי' ח' הערה ד') מוכיח שרבינו הזקן בסידור חזר בו מפסקו בשו"ע והוכחתו מכך שלאחר 'הלל' כתב רבינו הזקן מתי יש להסיר את התפילין בראש חודש ולא ביאר רבינו כיצד יש לנהוג בחול המועד שהוזכר גם כן שם שמה מינה דאין מניחים כלל בחול המועד.
ואכן כך גם כותב הרבי באגרות קודש (חט"ו ע' רנט) וז"ל: "במ"ש אודות הנחת תפילין בחוה"מ. – לפלא הספק שלו כי הרי לאלו שאחזו באיסור אחד הטעמים הוא הדברים המבהילים אשר בכגון דא בזהר ובקבלה ומשם גם מובן שזה שלא יברך עליהם אין זה מתקן הדבר ולכל היותר מה שאפשר שיתפלל שלא בצבור הנ"ל או שיתפלל ביחידות (והרי כמה מנינים יש במקומו) ואז אין מקום לקושיא.
חשוב גם לציין לדברי רבינו (אג"ק ח"ה ע' צג) במענה לשאלה לאדם הנוהג כמנהגנו שלא להניח תפילין בחול המועד שהעירו לו על כך שכיון שהוא מתפלל בבית כנסת בו נוהגים להניח צריך הוא להניחם.
ע"ז ענהו רבינו (בתרגום ללה"ק): "בשאלה זו שקו"ט בכמה וכמה ספרי שו"ת שהרי זה נודע בשאלת "לא תתגודדו" שחז"ל דרשוהו לא תעשו אגודות אגודות. וההכרעה בזה היא שהנוהג להניח תפילין בחול המועד ועתה נמצא הוא בשעת התפלה בבית כנסת שבו כולם אינם מניחים תפילין אסור לו להניחם. לעומת זאת מי שנוהג שלא להניח תפילין בחול המועד – וכפי שהוא מנהג האריז"ל הבעל שם טוב ותלמידיו – הרי גם כשהוא נמצא בעת התפלה בבית הכנסת שבו כולם מניחים תפילין עליו להחזיק במנהגו שלא להניח תפילין מכיון שאין כאן חשש של לא תתגודדו כי מה שאין רואים אותו מניח תפילין ה"ז יכול להיות מסיבות אחרות לגמרי כגון שכבר הניחן או שעדיין אינו מוכן להנחת תפילין שצריכים להם גוף נקי וכיו"ב". עכ"ל (ועיי"ש שמביא ריבוי מקורות לפסק זה).
