מאכל בתנור (שעובד על טרמוסטט) מערב שבת

ראה בשו"ת משנה הלכות חלק ה סימן מ: תנור גז אוטאמאטי אי מותר להניח בו (טשאלענד) חמים בשבת.

בדבר שאלתו בתנורי גאז אטומאטים עשוים באופן שלעולם כשמגיע החום למספר מסוים למשל 250 אז יכבה התנור מעצמו ובאם ירד החום אז ידליק מעצמו ולעולם כשפותחים הדלת של התנור נכנס אויר קר ונמצא מתחיל התנור להדליק ושאלתו אי מותר להניח בו חמים (טשולענד בלע"ז) לש"ק מאחר שהוא גורם לכבות ולהדליק הגז כשפותח וסוגר. וכת"ר דעתו לאיסור ורצה לחוות דעתי העניה ג"כ בענין זה.

ולפענ"ד נראה דיפה הורה בזה לאיסור הגם שיש לדון בזה דלא הוה אלא גרמא לענין הדלקה שהרי כשפותח הדלת אכתי אין האור נדלק על ידי הפתיחה אלא שעל ידי פתיחת הדלת נכנס אויר קר לתנור והאויר הקר יורד על השעון שיש שם וגורם עי"ז תנועת הטערמאסטאט ומחבר עי"ז שם יתד מאגנעטי קטן ועולה הגעז ובזה כבר באנו למחלוקת הפוסקים אי גרמא בשבת חייב או דעכ"פ אסור מה"ת או דאסור מדרבנן ובגמ' שבת דף ק"כ נראה דגרמא בשבת מותר ומיהו בגמ' ב"ק דף ס' משמע דאסור וחייב עליו וכבר עמדו על מדוכא זו המפרשים ז"ל ועיין רא"ש פ"ב דביצה סי' י"ז ובק"נ שם אות נ"ג ובאבן עוזר ססי' שכ"ג דבמלאכת שבת אסור אף מלאכה הנעשית ע"י גרמא ועיין ר"ן שבת מ"ז דאסרו ליתן כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ובתוס' ומאירי שם ועיין מג"א סוס"י רס"ה וב"י א"ח סי' רס"ה מצאתי בתשובה אשכנזית וברמ"א א"ח סי' של"ד דבמקום פסידא התירו גרם כבוי ועיין שו"ת בית יצחק א"ח סי' שמ"ה ושו"ת שבו"י ח"ב סי' מ"ה ובתוס' מנחות נ"ו ובשו"ת ח"ס א"ע סי' כ'. מ"מ מבואר מכל הפוסקים דלכ"ע גרמא בשבת אין להתיר לכתחלה ע"ש בכל המקומות כי קצרתי.

עוד יש לעיין דהמג"א א"ח סי' רנ"ב סק"כ כתב דנתינה לרחיים של מים הוה שבות דשבות דהוי רק גרמא והאבן עוזר חלק עליו בסי' שכ"ח והק"נ שבת י"ח הסכים עם המג"א והנה בגמ' חולין גלגל של מים בכח שני לא מקרי מה שאתה זובח לענין שחיטה וה"ה לענין מלאכה ובתוס' סנהדרין דף ע"ז ד"ה סוף חמה כתבו ב' תירוצים בדבר שבשעת נתינה אכתי לא מתחיל הפעולה אלא שבסוף יבא שם הפעולה לתי' א' הוה כמעשה דידיה ולתי' הב' לא הוה רק גרמא וכן דעת הרמב"ם מוכח פ"ג מרוצח הל"י וכ"כ הר"ן סנהדרין בחי' דהוי רק כגרמא ועיין שו"ת מוהר"ם שי"ק א"ח סי' צ"ז ד"ה והנה בדאמ"ף מאשי"ן.

ואף שהא"ע חולק אמג"א בדידן אפשר דגם הוא ז"ל מודה דלא הוה אלא גרמא שהרי פשוט דבפתיחת הדלת לא מדליק האש להדיא א"כ לכל היותר לא הוה אלא גרמא.

איברא דלכאורה נידון דידן דמי יותר למקרר (פריזעדער בלע"ז) או לחדר שיש בו שעון אוטאמאטי (טערמאסטאט בלע"ז) לחום (סטי"ם בלע"ז) לימות החורף או למקרר (אייר קאנדישאן בלע"ז) ואנחנו רואים אשר כל העולם כולו גדולים ת"ח חסידים ואנשי מעשה שאין מקפידין ליכנס בחדר ששם שעון כזה וצ"ל דס"ל דלא הוה רק גרמא או גרמא דגרמא וגם פס"ר דלא ניחא ליה ובמקום אחר כתבתי לענין המקרר בשבת (פריזעדער בלע"ז) דעכ"פ כלאחר יד מותר לפתחו לכ"ע כיון דלפתוח להדיא לא הוה אלא גרמא וגם לא ניחא ליה ובצירוף דעושהו כלאחר יד ולצורך שבת שהוא לצורך מצוה לכ"ע שרי וכן קבלתי ממורי וגדולי המורים וא"כ אפשר דבנידון דידן נמי האי תנור כיון דאינו אלא גרמא להדלקה וכה"ג בכלאחר יד אפשר דמותר כנ"ל.

ונראה להביא ראי' דהמהר"ל ז"ל בגור ארי' לשבת דף ע"ג ע"א כ' דמותר ליטול ידיו על זרעים בשבת ואף דמשקה מים לזרעים חייב משום זורע כאן מותר משום דבר שאינו מתכוין ואף דהוי פ"ר מ"מ כיון שאין מלאכת הזריעה נגמרת מיד רק אח"כ וכל שאין המלאכה נגמרת מיד מותר בו פ"ר ע"ש. והנה מבואר מדברי המהר"ל ז"ל דכחו בשבת לא גזרו אף דהוי פ"ר ובס' שיח השדה שער הכללים כלל ב' הביא ראי' לדבריו מדברי רש"י שבת י"ז ע"א ד"ה אשכולות הנושכות זו את זו וכשבא להפרידן נסחט המשקה עליהם וכיון דעביד בידים ולא אפשר בלא סחיטה מכשר עכ"ל וכתב דסברת רש"י הוא משום דפ"ר חשוב כמתכוון וכיון שכתב דעביד בידים משמע דדווקא אם עושה בידים ממש הוא דהוה פ"ר אבל אם לא הוה רק כחו פ"ר מותר גם בריטב"א עירובין פ"ח ע"א ד"ה התם תיימי מייא כ' בתוך דבריו דלא אסרו דבר שאינו מתכוון בכוחו ואפילו פ"ר מותר בו ועיין שמ"ק ב"ק כ"ט ע"א דבכוחו לא אמרינן אדם מועד לעולם, ועיין מ"ש המהר"ל ז"ל בס' תפארת ישראל פרק מ"א וז"ל כי לכל פועל במקרה לא יקרא פועל כמו שאמרו דשא"מ מותר בשבת גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוון לעשות חריץ וכו' מפני שלא יתייחס אל האדם שעשה פעל כאשר פעל במקרה עיין שם ובשיח השדה האריך הרבה לבאר דבריו ע"ש והגם דבש"ע א"ח סי' של"ו מבואר דגם כחו אסרו בפ"ר ואסרו שם ליטול ידיהם על עשבים בשבת מ"מ בדידן דגרע הוא מכחו שאינו אלא גרמא כה"ג אפשר דגם המחבר מודה דהתם עכ"פ מטיל הוא המים על העשבים ממש אבל הכא כחו הוא שנכנס הרוח לתנור. וזה א"ל אנטנינוס לרבי צלי עלי א"ל רחמנא לשיזבך מצינתא א"ל דא הוא הגורם להדלקת הגז.

ומיהו לעיקר דינא אפשר דלא דמי הני אהדדי חדא דבתנור כיון דהמקום קטן ומיד כשנפתח התנור האויר הקר פועל בעבודת הגעז ולא דמי למקרר וכ"ש לחדר שהמקום מרווח מאד והכנסת האויר לא הוה אלא גרמא דגרמא ועיין מג"א סי' רע"ג סק"ו שמחלק כעין זה דבבית יש אויר הרבה ולא דמי למפיח, והשנית דיש לחלק גם בין אור עלעקטרי לאש הבא מגעז דאף שכבר סתמו רבותינו הצדיקים אחרונים ז"ל דאור חשמ"ל דאורייתא הוא מ"מ לענין חבור הזרם בעלעקטרי עיין שו"ת מחזה אברהם סי' מ"ב דנראה לו דהוה רק גרמא ומיהו בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' ס' כתב בפשיטות דחיבור הזרם הוה דאורייתא היינו בסיבוב הכפתור שעי"ז יתחברו החוטין ואין זה גרמא אלא כח ראשון וכ"כ המהרש"ם בשו"ת ח"ב סי' רמ"ז מבואר דבזרם עלעקטרי עכ"פ מפקפקין בזה ומיהו בגעז נראה דכ"ע מודי ודומה קצת להא דאמרו דאסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהוא קרובה קצת אל הדלת ולא מבעיא אם יפתח התנור קודם שנתבשל המאכל ויחזור ויסגרנו דאז הרי הוא עובר אמבשל עיין א"ח סי' רנ"ז ס"ד וברמ"א סי' רנ"ט ס"ז ובמג"א סקי"ב ואפילו דיעבד אסור התבשיל ע"ש אלא אפילו כבר נתבשל המאכל מ"מ אכתי הוא גורם הדלקה וכיבוי יחד ע"י פתיחתו הנ"ל ולכן אסור לעשות כן בשבת.

ומיהו לקושטא דמילתא הפותח תנור כזה בשבת לפענ"ד אינו חייב מדאורייתא אלא אסור מדרבנן הוא דהוה ויש להאריך בזה אלא שאין הזמן גרמא מחמת הטרדות כידוע לכ"ת.

ובזה הנני ידי"נ באמת דוש"ת בכל עת המברכו בברכת התורה ללומדיה בלב ונפש. מנשה הקטן

ובשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד אות כח: תנורים שיש בהם טערמוסטאט האם מותר לפתוח דלת התנור בשבת, כשהאש אינה דולקת, דנראה שאינו פסיק רישא כיוון שאפשר לפתוח דלת התנור והאש לא תדלק, וא"כ הוי דבר שאינו מתכוין.

תשובה: כפי הנראה אין בזה פסיק רישא והוא דבר שאין מתכוין ואין לאסור.