נושא:

מאיזה צד מניחים ומדליקים את נרות חנוכה, מהצד הימני למרות שעל ידי כך יצטרך להדליק את הנר החדש שמוסיף בכל יום – אחרון. או מהנר החדש שמוסיף, למרות שהוא מונח במנורה בצד היותר שמאלי?

מאיזה צד מניחים ומדליקים את נרות חנוכה, מהצד הימני למרות שעל ידי כך יצטרך להדליק את הנר החדש שמוסיף בכל יום – אחרון. או מהנר החדש שמוסיף, למרות שהוא מונח במנורה בצד היותר שמאלי?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש עניין מאיזה צד מדליקים. ב) האם מצינו במקומות אחרים במצוות, שישנה חשיבות לצד ימין. ג) האם חשיבות זו היא גם בהדלקה של נרות חנוכה. ד) האם חשיבות הימין היאגוף צד הימין, או הפניה לצד ימין.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעו סעיף ה, שיתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימני, ובליל השני כאשר יוסיף נר אחד בסמוך לו, אזי יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, בכדי לפנות לימין. וכן בלילה השלישי כאשר מוסיף עוד נר אחר בסמוך לשני נרות הראשונות, יתחיל בנוסף ובו יתחיל את הברכה, ואחר כך יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה. נמצא: שתמיד מברך על הנר הנוסף החדש – שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס.
וכתבו הפוסקים על כך, שאין חילוק בהדלקת הנר הימני, בין אם מניח את הנרות מימין הפתח, לבין אם מניח אותם משמאל הפתח, שתמיד יתחיל את הברכה בנר הנוסף כמבואר בבית יוסף. (משנה ברורה).
אמנם מביא שם שיש אומרים, שאם המנורה מונחת בימין הפתח, אזי צריך להתחיל תמיד בנר הימני שהוא סמוך לפתח, והולך מימין לשמאל, ואם מניח את הנרות שבשמאל הפתח, אזי צריך להדליק גם כן תמיד תחילה בנר הסמוך לפתח, והולך ומדליק משמאל לימין.
ולמעשה כל אחד יעשה כפי מנהגו, ושני המנהגים טובים הם, אך רצוי ונכון שאם יכול לסדר את כולם בתוך חלל הפתח שבזה יהיו כולם שווים בטפח הסמוך לפתח, ויצא לדברי הכול. אך אם עושה כן עליו ליזהר שלא לפתוח את הפתח במשך חצי שעה שהנרות דולקים, בכדי שלא יכבו מהרוח.
והטעם של מנהג המחבר שצריך להדליק בשאר הימים בנרות השמאליים, אף שבכל מקום הימים חשובה ואם כן לכאורה עדיף בכל יום להדליק דוקא מהנר הימני, הוא בכדי לפנות לימין, וכמו שאמרו חכמים, שכל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין.
וכן הוא גם כאשר מדליק בחלון או בחלל הפתח או בבית הכנסת, שלמנהג המחבר הנה בלילה הראשון ידליק בתחילה בנר היותר ימני, ובלילה השני ידליק ביותר שמאלי, וכן בליל השלישי והרביעי, עד היום השמיני, שידליק בנר הנוסף ואחר כך פונה והולך לצד ימין. ובכל זה ירחיק את עצמו לצד שמאל בעת ההדלקה, בכדי שיפגע בו תחלה ולא יצטרך להעביר על המצות. (משנה ברורה).
עוד כתב, שלדעת היש אומרים, הנה גם בזה יברך תמיד על הנר הראשון שהוא עיקר המצוה. ונראה שבזה יעמיד הנר הראשון לצד שמאל, ואחר כך בכל יום מוסיף והולך לצד ימין, וההדלקה יהיה תמיד בנר שעומד בצד שמאל, ופונה והולך לצד ימין.
ואמנם כל האמור לדעת היש אומרים, שמנהג המחבר חסר ההדלקה בטפח הסמוך לפתח מאחר והוא מתרחק בהדלקת הנר החדש מהטפח, הוא רק לדעת הושלחן ערוך בסימן תרעא סעיף ז', שלכתחילה מניחים את המנורה לאורך הקיר השמאלי הסמוך לפתח, ולא בתוך חלל הפתח עצמו, ונמצא שבזה כאשר מוסיף את הנרות בשאר הימים הרי שבכל הדלקה הוא מתרחק יותר ויותר מהטפח הסמוך לפתח. מה שאין כן לפי מנהג סידור הרב שההדלקה היא בתוך חלל ההפתח עצמו, נה אין זה משנה מהיכן מניח את הנרות, מכל מקום תמיד ישנו בהדלקה טפח הסמוך לפתח, וממילא מתקיים גם מאמר חכמים זה שיש להדליק בטפח הסמוך לפתח כי כולם בחלל הפתח.
העולה מן האמור: שלדברי הכל מניחים את הנרות מימין המנורה, אמנם ישנם שתי דעות באופן ההדלקה: א) שמדליק בכל יום את הנר החדש שמוסיף משמאל לנר הקודם, ופונה בהדלקה לצד ימין – עד שמסיים את ההדלקה בנר הכי ימני שבמנורה. ב) בכל יום מתחיל להדליק בנר הימני, אף שהוא אינו הנר החדש שהוסיף.
ולמעשה כל אחד יעשה כמנהג אבותיו. ויש לציין שמנהג חב"ד הוא כמו האופן הראשון.

מקורות