שלום וברכה, אכן יש בסיפור זה כמה פירושים נוספים חוץ מהפירוש הפשוט. ראשית נציין את המקור לסיפור זה והא מהתלמוד הבבלי מסכת שבת דף לא עמוד א: "שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כלה כשאני יומד על רגל אחתץ דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה ( גייר אותו). אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנאוי עליך, לחברך לא תעשה). זו היא כל התורה כולה, ואידך (וכל השאר) פרושה הוא, זיל גמור (לך ולמד)".
על שאלה זו של הגר ניתן לשאול איך הוא רצה באמת ללמוד הכל "על רגל אחת"? הרי התורה ארוכה מארץ מידה ונדרש זמן רב ללימודה, מה היתה כוונתו האמיתית? וגם לגבי תשובתו של הלל שענה לו שאהבת ישראל היא היסוד לכל התורה כולה וכל השאר זה פירוש, הרי ישנם מצוות רבות שאינן קשורות ישירות לבן אדם לחברו אם כן מדוע ענה לו הלל תשובה זו? דבר נוסף שלא מובן זו אמירתו של הלל "ואידך זיל גמור" הרי הגר ביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת אז מדוע הלל אומר לו תשובה שמשמעותה היא לא ללמוד הכל כעת אלא להמשיך ללמוד אחר כך?
ישנו ספר הנקרא "סמא דחיי" (דרוש ח) שאותו כתב גאון בשם אלעזר לעוו שחי בערך לפני כ 200 שנה באזור הונגריה, שם הוא כותב את הרעיון הבא: המילה "רגל" בלשון התורה משמעותה "פעם" כמו בסיפור בפרשת בלק עם בלעם והאתון שהאתון אומרת לבלעם "למה היכתני זה שלוש רגלים" (במדבר כב כח) ןהכוונה בפסוק זה היא שלוש פעמים. וכך מתפרשת שאלתו של הגר – האם ניתן ללמוד את התורה על רגל אחת במשמעות של גלגול אחד, האם נשמה יכולה לרדת לעולם פעם אחת ולסיים את התפקיד שלה בעולם מבלי להזדקק לבוא לעולם בגלגול נוסף?
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 25 ביולי 1572, מכונה האר"י הקדוש, גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י", שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד) דורש שכל נשמה צריכה לקיים את כל התרי"ג מצוות על מנת לתקן את כל תרי"ג חלקי הנשמה. דבר זה מעמיד אותנו בפני בעיה מכיוון שישנן מצוות אשר שייכות לסקטור מסוים בעם ולשאר לא כגון מצוות השייכות לכהנים, מצוות השייכות למלך מבית יהודה, מצוות השייכות לסנהדרין וכו'. מציע האריז"ל פתרון שכל נשמה מגיעה לעולם כמה פעמים וכל פעם היא מגיעה בלבוש אחר וכך היא 'מכסה' את כל האפשרויות השונות של קיום מצוות.
הגוי לפני שהתגייר ידע כנראה על מהותה של תשובה זו של גלגול נשמות בכמה פעמים על מנת לסיים ולכסות את כל התרי"ג מצוות ועם ידע זה בא אל שמאי והלל על מנת לשאול האם ישנה אפשרות לנשמה לרדת בפעם אחד לעולם ולהשלים את כל סך המצוות שיש לנשמה לקיים בלא הצורך הנוסף של גלגול שוב פעם.
ועל כך עונה לו הלל: "מה דעלך סני לחברך לא תעביד, זהו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור". זאת אומרת שישנם שתי דרכים להגיע אל התיקון השלם של הנשמה מבלי להזדקק לרדת שוב לעולם בגלגול נוסף.
הראשון הוא מצוות אהבת ישראל. על ידי שהיהודי מכליל את עצמו בתוך כלל ישראל הרי המצוות שהזולת עושה נזקפות גם עבורו מצד זה שהם בהאבה ואחווה ואוהבים אחד את השני ובמילא המצוות גם כן עוברות ונזקפות לזכות הזולת גם כן!
הדרך השניה היא – "זיל גמור". על ידי שלומדים את כל חלקי התורה אזי זה נחשב כאילו האדם אכן קיים את מה שהוא לומד עליו וזאת על פי דברי הגמרא הידועים במסכת מנחות דך קי עמוד א: "כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם". זאת אומרת שעל ידי לימוד כל חלקי התורה ניתן בעצם לממש את החובה שמוטלת על הנשמה שלנו בקיום כל התרי"ג מצוות כך שמה שאין באפשרותינו לקיים מצד חוסר היכולת שלנו כנזכר לעיל מתממש על ידי לימוד התורה.
