נושא:

לימוד תורה לנשים

האם מותר לנשים ללמוד תורה? (עריכת שאלה – הרב שניאור סנגוואי)

הגמרא במסכת קידושין (דף כ"ט ע"ב) לומדת מן הפסוק (דברים י"א, יט) "ולִמדתם אתם את בניכם" שיש חובה על האב ללמד את בנו תורה, אך לא את ביתו. וכמו"כ אין חובה עליה בעצמה ללמוד.
ובמסכת סוטה נאמר (סוטה פ"ג מ"ד): "רבי אליעזר אומר: כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תיפלוּת" ובתלמוד ירושלמי נאמר משמו של רבי אליעזר (ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד): "יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים".
ונחלקו הרמב"ם ורש"י בסיבת הדבר (מדוע אסור לאישה ללמוד תורה):
רש"י הסביר (סוטה כא ע"ב, ד"ה כאילו): "שמתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע". כלומר שמתוך כך תלמד לעשות דברים בהצנע וזה יובילה למקומות שאינם טובים.
אך הרמב"ם נתן טעם אחר (הלכות תלמוד תורה פרק א', יג):
"אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית… ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן".
אך הוסיף הרמב"ם (שם): ""אמרו חכמים: כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות. במה דברים אמורים, בתורה שבעל פה; אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה, ואם למדה – אינו כמלמדה תפלות". ע"כ.
לאידך בספר חסידים (לרבי יהודה החסיד, ספר חסידים, מהד' מרגליות, סימן שיג) נכתב:
"חייב אדם ללמוד לבנותיו המצוות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאלו מלמדה תיפלות זהו עומק תלמוד וטעמי המצוות וסודי התורה, אותן אין מלמדין לאשה ולקטן, אבל הלכות מצוות ילמד לה, שאם לא תדע הלכות שבת – איך תשמור שבת?! וכן כל מצוות כדי לעשות להיזהר במצוות. שהרי בימי חזקיה מלך יהודה אנשים ונשים גדולים וקטנים ידעו אפילו טהרות וקדשים. וזהו 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף' (דברים ל"א, יב)".
כלומר, שמותר לאישה ללמוד את ההלכות הנצרכות עבורה (כדיני שבת וכדומה), שאם לא תלמד כיצד תדע איך לנהוג?.
אך בשו"ת המהרי"ל (שו"ת מהרי"ל, סימן קצט) סובר שאין לנשים ללמוד אף את ההלכות הנצרכות עבורם:
"ואי משום דידעו לקיים המצוות, אפשר שילמדו ע"פ הקבלה השרשים והכללות, וכשיסתפקו ישאלו למורה, כאשר אנו רואין בדורנו, שבקיאות הרבה בדיני מליחה והדחה וניקור והלכות נדה וכיוצא בזה, והכל ע"פ הקבלה מבחוץ". ע"כ.
לשיטתו, מספיק שידעו את כללות ענייני המצוות וכאשר תהיה להם שאלה יפנו לרב מורה הוראה כיצד לנהוג.
והמחבר פסק בשו"ע כהרמב"ם, שרק תורה שבכתב מותרת ללמוד ולא שאר דברים, אך הרמ"א סובר כדעת הסמ"ג (וספר חסידים) שצריכה ללמוד את ההלכות הנוגעות אליה, ובלשונו (שו"ע יורה דעה סימן רמ"ו ס"ו):
"ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ת וסמ"ג)". ע"כ.
ובשו"ת אגרות משה (שו"ת אגרות משה יו"ד ג סימן פז) כתב לגבי בית הספר לבנות "בית יעקב", שמותר ללמדם פרקי אבות שיש בהם מוסר והנהגה טובה, אבל שאר מסכתות משניות אסור – כדעת הרמב"ם ועוד פוסקים כדלעיל.
אך דעת הרבי מלובביץ' היא שמותר ללמד נשים תורה, ואדרבה מותר באופנים מסויימים גם גמרא, ובפרט חסידות שיש בזה חובה (!) לנשים:
באגרות קודש (חלק כ"ב עמ' צא) כותב הרבי אודות לימוד חסידות לנשים:
"נ. ב. לשאלתו אודות לימוד חסידות לפני נשי ובנות ישראל תי' – יעוין הלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א' המצות שהנשים חייבות בהן, ופשיטא שבזה נכללו שש המצות ליחדו וכו' – כפי שנמנו בהקדמת ספר החינוך, והרי קיומם דורש ידיעה בכל אותם הענינים שהם תוכן תורת החסידות, וק"ל". ע"כ.
כלומר, שע"פ דעת אדה"ז בהלכות תלמוד תורה נשים חייבות במספר מצוות ואחת מהם היא יחוד השם שבשביל כך יש לדעת את הענינים מבוארים בתורת החסידות על אחדות ה', ומכך יוצא שיש חובה לנשים ללמוד חסידות.
במכתב אחר (אגרות קודש חכ"ו עמ' שצח) נשאל הרבי האם מותר לנשים ללמוד גמרא, ומענה הרבי הוא שמותר להם ללמוד את הנושאים שיש להם שייכות למעשה בפועל הנוגע לנשים, וממילא לימוד זה נכלל בלימוד ההלכות הצריכות עבורם כנ"ל באדה"ז, ובלשונו הק':
"במענה למכתבה מכ"א אייר, בו שואלת בנוגע לימוד גמרא לנערות, מועתק בזה לשון אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה (סוף פ' א'):
גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצוות-עשה שאין הזמן גרמה וכל מצוות לא-תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.
בהתאם לפסק הלכה הנ"ל הרי יש לנערות לימוד גדול שאפשר בגמרא ובעיקר בשולחן ערוך וקצור שולחן ערוך, לימוד המביא לידי מעשה, כמאמר חכמינו ז"ל, מעשה הוא העיקר.
על פי סגנון מכתבה תקותי שלומדת באופן האמור על פי סגנון הגמרא גדול לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצוות, מתאים לבת ישראל, שכל אחת נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה, אשר בנו את בית ישראל. ונכלל בהאמור להיות דוגמא חי' להשפיע על כל חברותי' שהרי מצות ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה…".

מקורות

קידושין דף כ"ט ע"ב.
סוטה פ"ג מ"ד.
ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד.
רש"י סוטה כא ע"ב ד"ה כאילו.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א', יג.
ספר חסידים, מהד' מרגליות, סימן שיג.
שו"ת מהרי"ל סימן קצט.
שו"ע יורה דעה סימן רמ"ו ס"ו.
שו"ת אגרות משה יו"ד ג סימן פז
אגרות קודש חלק כ"ב עמ' צא, חכ"ו עמ' שצח.