בדורות עברו, אכן לא היה מקובל ללמד תורה לנשים ובנות, והיו קהילות שנהגו שהנשים לא הייתה להם שום ידיעה בלימוד התורה, אלא רק בהלכות הצריכות להם.
בדורות האחרונים, התקבל בכל תפוצות ישראל ללמד נשים ובנות תורה, ואף לברך בעת שנולדת בת, שתגדל "לתורה לחופה ולמעשים טובים", וכפי שיתבאר לקמן.
במכתב לאשה – מורה בבית יעקב – ששאלה את הרבי – "אם נכונה השמועה אשר התירו לימוד הגמרא לבנות", כותב הרבי כך – אגרת ב'קז*
"..במענה על מכתבה מז' אייר, בו כותבת אשר בתור מורה של בית יעקב, רוצה לדעת, אם נכונה השמועה אשר התירו לימוד הגמרא לבנות, אבל אינה מפרטת, איזה גמרא ובאיזה אופן.
הנה אופני הלימוד הנחוצים, וזה תלוי באופי של התלמידות, כשרונותיהן וידיעותיהן, והיסודות לקבוע פרטים בזה, הוא על פי המבואר בהלכות תלמוד תורה, ביורה דעה סימן רמ"ז סעיף ג', והנושאי כלים שם. אשר תמצית והמסקנא אחרונה תמצא בהלכות תלמוד תורה לרבינו הזקן בעל השולחן ערוך סוף פרק א', וזה לשונו: "גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם כל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים מוזהרות בהן כאנשים".
נוסף על זה, בימינו כאשר נתרופפו בדעת ההמון ובפרט הנוער, יסודי הדת, ונכנסה בהם כבר הערמומיות מחוץ, הנה מוכרח הלימוד בפרט לנערות, שבמשך שנים אחדות הרי בהן תהי' תלוי' כל הנהגת הבית להודיען את היופי שבתורה ולהכירן עם השקפת תורתנו הק' על אותן הבעיות שעמהן נפגשות בחיי היום יומים בתור אשה לבעלה ובתור אם לבני', וכאשר הוכיח הנסיון של שנים האחרונות עד כמה נחוצות ידיעות אלו".
ורואים אנו במכתב, שמלבד ההלכה הפשוטה, שמסוכמת בשו"ע אדה"ז, שיש עליהם חיוב ללמוד "כל מצוות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצוות לא תעשה" הרי ישנו טעם נוסף בזה, והוא כפי שמבואר ג"כ בעוד כמה הזדמנויות, שאם בתקופות עברו היו באמת הנשים והבנות מופרשות מהעולם, ולא הייתה רוח העולם נושבת ברחובות, הרי בדורות האחרונים נכנס בהם "כבר הערמומיות מחוץ", הרי "מוכרח הלימוד".
וכן הוא גם בנוגע ללימוד תורת החסידות, ממשיך הרבי באותו המכתב:
.."ובהתאם לזה, הנה בשנים האחרונות אי אפשר בלאו הכי שגם הנערות תהי' להם עכ"פ ידיעה מהראשי פרקים דתורת החסידות המביאה להרגשה פנימית יותר בהענינים דבין אדם למקום אהבת השם ויראתו ואהבת ישראל ואהבת התורה כו'. ואם נחוצים ידיעות אלו לאנשים ונשים פרטים, הרי על אחת כמה וכמה גדולה נחיצותן לאלו המתעסקים בחינוך שיש להם השפעה מיוחדה על הדור הצעיר, ובמילא הרי אפילו שגיאה קלה ונטי' קלושה מדרך הישר של המורה והמחנך, עלולה להביא היזק רב לכל המחונכים שלו, והאריכות בזה אך למותר".
ובמקום נוסף כותב הרבי:
"לשאלתו האם מותר ללמוד חסידות לבנות – פסק ברור בזה בהלכות ת"ת ולדוגמא עיין הלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א: הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן וכו' כל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכו' –
והרי תכלית שלילת ענין הזמן במצות עשה, הן המצות שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפי' רגע בכל ימיו, להאמין בשם ליחדו, לאהבה אותו וליראה אותו [שלא להאמין בזולתו, שלא לסור אחרי מחשבת הלב וראיית העינים] (אגרת המחבר ס' החינוך)-
והרי קיום מצות אלו לאמיתתן ולא מן השפה לחוץ בא כדברי המורה הגדול בהלכות יסודי התורה ריש פרק ב': והיאך היא הדרך וכו' בשעה שיתבונן כו' שהתבוננות זו היא באה בלימוד תורת החסידות וק"ל…"
וכן הוא בעוד כמה וכמה מכתבים, שמפורש בהם הצורך ללימוד החסידות גם לנשים ובנות, וכפי שנראה במוחש.
ובאופן וסדר הלימוד כותב הרבי במכתב נוסף:
" נעם לי לקורת במכתבו ע"ד התחלת הלימוד עם הנשים הצעירות שתליט"א, וכיון שכבר עשה בהתחלה ריידין דעם ארום פון חסידות והביעו התענינות בלימוד ענינים דתורת דא"ח – בודאי שיש למלאות משאלות לבבן לטובה. ובודאי שינצל אם יש הוראות מאז, מכ"ק מו"ח אדמו"ר, איזה מאמרים וענינים ללמוד עמהן. ומובן אשר גם התחלת קונטרס ומעין נכנס בזה, אבל פשוט שיקשה עליהן לימוד הקונטרס כולו, ובפרט שמזמן לימוד אחד לחבירו עוברים כמה ימים. ולכן יש להשתדל שבכל שיעור ושיעור יהי' מעין סליק ענינא. ונוסף על הנ"ל – ימצא חומר רב בספר המאמרים אידיש, ובהמאמרים בודדים שנדפסו באיזה מהקונטרסים. ולדעתי טוב שבכל שיעור ושיעור יבאר לפניהם ג"כ איזה ענין ארום פון חסידות או מסיפורי הצדיקים. ומה טוב שיהי' מי שירשום את המדובר ע"ד ארום פון חסידות, שקרוב לומר שיוכלו להשתמש בזה גם במקומות אחרים, וזכות הרבים תלוי בו."
