נושא: שבת

לחם משנה

לחמניות שדבוקים לאחר האפיה בקצותיהם, ומפרידים אותם זה מזה וניכר מקום דיבוקם, האם נחשבים שלמים ל'לחם משנה'.

אם מדובר בב' לחמניות שנדבקו דרך מקרה בתנור, נחשבים בגדר 'שלם' וניתן לצרפם ללחם משנה. אמנם אם מדובר בחלה העשויה מעיגולים הדבוקים יחד (כמו חלה הנקראת 'שושנה'), אין כל עיגול לבדו נחשב שלם.

מקורות

כתב במחצית השקל אורח חיים (סימן רעד ס"ק א): עוד כתב בספר תוספת שבת [שם סוף הס"ק] וז"ל, ומבואר בסימן קס"ח סעיף ג' דאם שני לחמים נאפים יחד ונחתכה מאחד מהן, טוב להפריש הפרוסה מן השלמה, שלא יהיה נראית כפרוסה, אף על גב שעכשיו הוא נראית יותר גדולה, עכ"ל. משמע מדבריו דכהאי גוונא מותר ליטלו ללחם משנה, דזה מיקרי שלם.


ואני נסתפק ושואל, דאפשר דבחול עדיף טפי להפריש הפרוסה דעל ידי זה נראית כשלמה, אבל שיהיה באמת דין שלם לצורך לחם משנה לא שמענו. ואפילו תאמר דהא איכא פלוגתא בגמרא [ברכות לט, ב] אם יש לו פרוסה גדולה וככר קטן ושלם הי מינייהו עדיף, ופסקינן לעיל [סימן קסח סעיף א] כמאן דאמר שלם עדיף אפילו הוא קטן רק שיהיו ממין אחד, ואי אמרינן כשפורס הפרוסה מן השלמה כנזכר לעיל עדיין מקרי פרוסה אלא שנראית כשלמה, מהאי טעמא דנראית כשלמה כיון דעל כל פנים אינה שלמה לא הוה ליה לדחות מעלת גדולה, דאם מניח בה הפרוסה יהיה נראית יותר גדולה, דלא מצינו בגמרא דמעלת שלם עדיף ממעלת גדולה כשהוא פרוסה אלא כשהקטן באמת שלם ממש. מכל מקום אני מסתפק, דדין זה שבסעיף קס"ח מקורו מתרומת הדשן בפסקים סימן ק"ו, ומשמע לענ"ד דמיירי ששני הלחמים נדבקו דרך מקרה בתנור, וכן משמע מלשון שו"ע שם. אבל כמו שעושים עכשיו שבשעת לישה עושים כל לחם לבדה ואחר זה מדביקים יחד בכוונה ונאפים כן יחד, כהאי גוונא אפשר אם פורסים זה מזה אין אחד מהם נקרא לחם שלם.