נושא:

להגזים בתיאור לצורך איסוף צדקה

האם מותר לאדם שאוסף צדקה, לשנות מהאמת ולהוסיף בגריעות מצבו (כגון שיש לו מספר ילדים יותר גדול וכיוצ"ב), בכדי לעורר את הציבור שיתנו, או יתנו סכום גדול יותר.

אסור להוציא דבר שקר מפיו בכדי שיתנו לו צדקה יתירה. ובפרט שכאן ישנו גם איסור של 'גניבת דעת'.

מקורות

ראה בשו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קיט: זה איזה שבועות קבלתי מכתבו, ומחמת חוסר הפנאי שמתי עליו עיוני רק יום אתמול, ואשר שאל כב' בגבאי צדקה שאוסף מעות עבור ת"ח גדול שהוא במצוקה גדולה, ושאל אם מותר לו לומר שאוסף עבור הכנסת כלה כדי שיקבל יותר, וכב' אמר להגבאי שדבר פשוט שאין לשנות מצדקה לצדקה כמבואר בשו"ע יו"ד והביא מדברי הש"ך סי' רנ"ו ס"ק ז' שבני העיר יכולים לשנות מצדקה לצדקה, אבל דוקא דבר שהוא קבוע ואם יחסר להם יגבו פעם אחרת, וזה לא שייך הכא.

ולדידי יראה לענ"ד דמותר לשנות רק הדבר ספק בידי אם מותר להטעות את חבירו לומר שגובה להכנסת כלה, אבל אם כבר גבה להכנסת כלה יראה יותר דמותר לשנות כאשר אבאר בעזה"י.

בערכין ו' ע"א ת"ר סלע זו לצדקה עד שלא באתה לידי גבאי מותר לשנותה משבאתה לידי גבאי אסור לשנותה, ובתוס' שם בשם רבינו ברוך פי' מותר לשנותה ממש למצוה אחרת, ורבינו משה מאוירא פי' דלשנותה ממש למצוה אחרת אסור, רק פירוש לשנותה היינו ללוותה קאמר, ומשבא ליד גבאי אסור גם ללוותה, וברא"ש פ"ק דבבא בתרא סי' כ"ט בהא דפי' ר"ת רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו דפ' ר"ת דלשנותן רשאי אפילו לדבר רשות, והקשה הרא"ש דאם לשנותן פי' אפילו לדבר רשות א"כ האיך קאמר בש"ס ערכין הנ"ל דעד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותן דלדבריו פי' אפילו לדבר הרשות הא אמרינן ר"ה ו' ע"א בפיך זו צדקה ואי אפשר לחזור בו, ותי' דה"ק דעד שלא בא לידי גבאי מותר לשנותן להלוות (פי' אפילו לרשות) ע"מ לפרוע, וזה אסור משבא ליד גבאי, אבל לשנות לדבר מצוה אחרת מותר אפילו לא יפרענה עוד, והרא"ש הסכים עם ר"ת, ולהלכה הנה אמת דבשו"ע יו"ד סי' רנ"ט בטור ושו"ע משמע דלא מתיר רק להלוות עד שלא בא ליד גבאי, ודלא כרבינו ברוך הר"ת והרא"ש, וכאשר ביאר בתשובת מבי"ט ח"ג סי' ט"ו כי לכל אחד מב' הדרכים הלואה, ושינוי ממצוה למצוה יש קולא וחומרא, דבהלואה קולא דמתירין אפילו להוציאו לחולין מ"מ חומרא דחוזר ופורע, ושינוי למצוה חומרא דמשנה רק למצוה לא לחולין וקולא דאין צריך לחזור ולפרוע לשיטת ר"ת ודעמי', ובזה נקט הטור ושו"ע לחומרא דגם עד שלא בא ליד גבאי אסור לשנותה רק אם חוזר ופורע דאז מותר…

ומש"כ כב' מעובדא דמרן הח"ס זי"ע שאמר דת"ח הוא בבחינת מלך דפורץ לו גדר ומותר לשנות עבורו מצדקה לצדקה, אני לא ראיתי דבר זה ומאן דמסהיד עלה ודאי נאמן עלינו, ומכ"מ אין לדמות להוראת שעה, דודאי גם הח"ס זי"ע לא אמרה רק בעובדא שבא גדול מפורסם לעירו, ודנו כמלך מאן מלכא רבנן, אבל לומר כן אצל כל ת"ח בזמנינו אין הדעת נותן כן.

אבל בלא"ה יש לצדד דת"ח עני שהוא במצוקה גדולה, והיא מצוה בשעתה ויש בזה כבוד התורה וגם להחיות עני מרודה מצוה לשנות עבורו מצדקה כנ"ל שלא ניתנה לאדם ובזה עדיין צריך לי ביאור, אמנם מה דצל"ע אם מותר לגנוב דעת הבריות בזה דמבקש עבור הכנסת כלה ואינו שואל אלא בשביל דבר אחר, ואסור לגנוב דעת הבריות כמבואר חולין צ"ד ע"א ובאורך בחו"מ סי' רכ"ח, ורק בג' דברים מותר לשנות בב"מ ס"ג, ועיין מג"א סי' קנ"ו בהנהגת המדות, ואם הי' זה מן הענינים שכופים על הצדקה ולא הי' אפשר להוציא ממנו אלא בדרך זה אולי הי' מותר דהיינו מכניסים אותו בגדר כפיה בדברים, ועיין יבמות ק"ו ע"א לענין חליצה מוטעת כה"ג, אבל זולת זה צל"ע אם מותר, אבל אם כבר עשה נראה דאפשר לשנות כנ"ל.

ג] ודע דראיתי להגאון מהרש"ם ח"א סי' מ"ט שם כ' ומצאתי בב"י סוס"י רנ"ט בשם הגמ"ר דכתובות ראובן נדר בעת צרה מעות ובגדים לעניים ושאל אם מותר למכור הבגדים ויחלק המעות שעי"ז יספיק לרוב העניים והשיב דיחיד יכול לשנות צדקה שלו לדבר מצוה כמו טובי העיר בצדקות של בני העיר ע"ש, וא"כ לשיטת ר"ת דבני העיר יכולים לשנות אפילו לדבר רשות ה"נ יחיד יכול לשנות ע"כ יע"ש, ואני תמה אם פלטה קולמסו של הגאון דבר זה, דאיך יתכן שנתיר לשנות ליחיד אפילו לדבר רשות וכל הראשונים אסרו משום בפיך זו צדקה, ומה זה דמיון לבני העיר שהנותן כבר מסר להם ויצא ידי נדרו, והרי זה ממש קושית הרא"ש על ר"ת הנ"ל דהקשה עליו דליכא לפרש דעד שלא בא ליד גבאי מותר לשנות אפילו לרשות משום בפיך זו צדקה, הרי דפשיטא לי' להרא"ש אליבא דר"ת כמש"כ.

ומה דעשה המהרש"ם סמוכין לחידוש שלו מדברי הגמ"ר הנ"ל אתמהה דמה מצא שם, דהלא לא קאמר הגמ"ר רק דכיון דגם הבגדים וגם המעות שמקבל עבורם שניהם לטובת העניים מותר לשנות כה"ג ממצוה למצוה כמו טה"ע בשלהם, ואיך נדון מזה על שינוי לדבר רשות, וקרוב דנדון הגמ"ר לכ"ע מותר עפ"י מש"כ בתשובת מבי"ט ח"ג סי' ט"ו הנזכרת, ואין ברצוני להאריך עוד בזה.