נושא: כללי

כתיבת שם כינוי בכתובה

אחד שגר בין האומות, ובברית נתנו לו שם יהודי, אמנם חבריו קראו לו בשם לועזי של גויים, האם יש לכתוב בכתובה גם שם זה, או מספיק לכתוב שמו היהודי המקורי?

המנהג בפועל, שבכתובה כותבים רק את השם המקורי, ולא כמו בגט בו כותבים גם את שם הכינוי, – ("דמתקריא").

מקורות

ראה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ז סימן קיז): ע"ד כלה ששמה מלידה היא איטא ריזל, וגם ההורים קורין לה עכשיו כן בבית, אבל בחוץ הכל קורין אותה שושנה במקום ריזל, והשאלה איך כותבין בכתובתה, אם איטא ריזל או איטא ריזל שושנה או איטא ריזל המכונה שושנה או איטא ריזל דמתקריא שושנה, לפי הנחלת שבעה משמע דגם בכתובות כותבין המכונה או דמתקריא, וראה אצל א' כתובה בירושה מהמבורג והיא בת שמונים וחמש שנים, ושם כתוב דמתקריא, ושם בבני ברק שמע שרק בגיטין כותבים כן, אבל לא בכתובות, ונפשו בשאלתו עפ"י הלכה איך כותבים בכתובות ואיך נוהגים בירושלים ת"ו, כי הרבה פעמים באים אצלו לכתוב כתובה, ע"כ רוצה לדעת איך לנהוג, ומבקש ליתן תשובה תומ"י.


הנה אמת נכון הדבר שכן כתוב בנחלת שבעה כנ"ל, וז"ל (בסי' י"ב אות ט"ז) ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט כדי שאם ח"ו יקרה מקרה שיגרש א' את אשתו ולא יהיו יודעים דקדוק כתיבת שמו וכו' יהא נלמד מספר כתובה וכו', ולפי זה הי' ראוי לדקדק לכתוב בשמות המכונה או דמתקריא כל אחד כפי הראוי וכו' עכ"ל, אכן אין כן מנהג העולם לא רק בבני ברק אלא אף בירושלים ובכל המקומות הידועים לי, וכבר נתעוררתי בעצמי טעמא מאי.


עד שמצאתי בספר טיב גיטין מבעל בית אפרים ז"ל (שמות נשים אות פ' ס"ק ג') וז"ל: ועי' בנחלת שבעה (במשפטי הכתובה סי' י"ב ס"ק ט"ז) כתב, ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדק בגט שאם יארע שיגרש ולא יהיו יודעים דקדוק שמה ושם אבותם יהא נלמד מספר כתובתה, ואם הסופר אינו נזהר יכול ליצא דבר שאינו מתוקן, וראי' ממה שכתב בתשו' רמ"א (סי' ה') שהרש"ל כתב שת"ח יש לו לדקדק אפילו באגרת מפני שלומדים ממנו לגיטין כו' ע"ש, ואמנם זה לא נאמר כ"א כשידוע שהסופר הי' שופט ומדקדק דומיא דת"ח, וגם מאגרת של ת"ח אין ללמוד רק בשמות ידועים, אבל בשמות שהם רפוי' ומסופקים בידינו אין ללמוד גם מאגרת של ת"ח, שהי' צריך לכתוב לשעתו ולצרכו, ואינו מופנה לחקור אחר השמות של העריסה והקריאה, והרי הרבה פעמים שצריך לכתוב דמתקרי או דמתקריא ומעולם לא שמענו שיכתוב כן הת"ח באגרות, או הסופר בכתובה, וא"כ אין לסמוך ע"ז בגט כלל עכ"ל הרי לנו עדות הגאון הבא"פ ז"ל שכבר נהוג כן מקדמת דנא.