אכן ישנה בעיה להדפיס דברים בכתב סת"ם, ויש להימנע מכך, וכדלהלן:
כתב הבית יוסף (יורה דעה סימן רפ"ג ז') בשם שו"ת הרמב"ם, וז"ל:
"וכתב עוד שם- מן הראוי שתדע כי כתב אשורי כיון שניתנה בו תורה ונכתבו בו לוחות הברית, הוא מגונה מאד להשתמש בו, רק בכתבי הקודש. וע"כ שינו הספרדיים כתיבתם ושמו אותותם אותות אחרות עד שנעשה הכתב ככתב אחר, להתיר להשתמש בו בדבר חול…".
וכן כתב הרמ"א (יורה דעה סימן רפ"ד ס"ב):
"וי"א דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית שכותבין בו התורה (שם בשם רבינו ירוחם)".
וכן כתב בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סימן תמב. תקי"ג בסופו. וח"ד סימן מה).
ובשו"ת כתב סופר (חלק אבה"ע תשובה כ"ג בסופה) בו כותב אודות רב אחד שהעיר לו על הזמנה לחתונה שנכתבה בכתב אשורית (כתב סת"ם), שיש בעיה להשתמש בכתב קדוש זה לדברי חול.
ובתשובה זו, סובר ה"כתב סופר" שבהזמנת חתן וכלה אין בעיה, היות וזה נחשב לצורך דבר קדוש, ואין בזה ביזיון (אלא שמסתפק אולי יש בעיה בעצם השימוש באותיות כאלו – הטמונים בהם סודות נפלאים ורמזים עמוקים, כפי שכותב הרדב"ז לעיל – כמו שאסור לרקום פסוקי תורה על טלית (כפי שמביא שם המקורות לכך) מחשש שלאחר שתתבלה הטלית יבואו לידי ביזיון, ואם כך גם בהזמנה לחתונה קיים חשש כזה וכו' עיי"ש.).
ומ"מ מסיים, שאף שאביו החת"ס לא היה נזהר בזה (שימוש בכתב סת"ם בהזמנות וכדומה), אך לכתחילה עדיף להימנע מכך.
בשו"ת צור יעקב (חלק א' סימן פב) ג"כ האריך בכך, וכתב דאסור לכתוב סתם דברים בכתב אשורית, אבל כתב מרובע (כתב דפוס כיום) מותר.
ובילקוט יוסף (שובע שמחות א פרק א הלכה לה) האריך לפרט הדעות בזה, והביא רבים המקילים בזה. וכתב שמעיקר הדין אין בזה איסור, אף לכתחילה עדיף לכתוב הזמנות וכדומה בכתב עגול וכו' ולא בכתב אשורי.
וכעת נראה את דעת הרבי בנושא:
באגרות קודש (חי"א עמ' שמח), כתב הרבי:
"מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועאכו"כ בספרי תולדות. ולכן תמהתי על מה שעשה כת"ר כזה בסוף הספר. ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגילת אסתר – כיון שאין בה השם. והיק בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה, משא"כ בנדון זה".
כלומר, שלדעת הרבי אין להשתמש כלל בכתב אשורי (אפילו להדפסת ספרי קודש). והרבי מסביר מדוע הדפיסו תצלום של עמוד ממגילת אסתר ב"ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש" (שנערך ע"י הרבי בעצמו) – היות ובמגילה אין שם ה', ועוד שזה נועד להראות כיצד כותבים את מגילת אסתר – ולכן מותר. אך לשימוש אחר – אסור.
ובמכתב אחר (אגרות קודש חי"ב עמ' רכ"ח) כותב הרבי:
"אחרי בקשת סליחתו, ואף שלכאורה הוא כבר לאחר מעשה, בכל זה אעורר במה שנדפסה כרטיס ההזמנה באותיות דכתב אשורית וגם בתגים, וידוע כמה טרחו ראשונים ואחרונים להתיר השימוש באגרות ובכיו"ב בכתב מרובע, ובכל אופן משתדלים לשנות הכתב עד כמה שאפשר מכתב אשורית שבסת"ם. . .ומדובר בזה גם ביו"ד סו"ס רפ"ד בגליון מהרש"א שם (בשו"ת צור יעקב סימ' פב), ולפני זה בשו"ת הרמב"ם הובא בבית יוסף סי' רפג, שו"ת הרדב"ז ח"ג וח"ד ועוד". ע"כ.
במענה לאחד ששאל את הרבי האם להדפיס אלף-בית בכתב אשורי עם תגים, והרבי שולל זאת לגמרי (אגרות קודש ח"ז עמ' שה):
"בנוגע להצעתו להדפיס אלפא ביתא האותיות עם התגים כמו שהם כתובים בתורה, הנה איני רואה הנחיצות והתועלת בזה, וכיון שדברים אלו עלולים שלא להשמר כדבעי, הרי במילא יש למעט בהפצתם, כיון שאין זה נוגע לחינוך התינוקות, כי כמו שבמקום שנוגע לחינוך הרי ידוע מאמר רז"ל בשה"ש רבה עה"פ ודגלו עלי אהבה, אבל במקום שאין נוגע להנ"ל הפליגו רז"ל בקדושת כתב אשורי בכמה וכמה מקומות, וידוע ג"כ תשובת הרמב"ם בזה, ועיין שו"ע יו"ד סוף סימן רפ"ד". ע"כ.
מכאן משמע שלצורך חינוך – מותר להשתמש בכתב זה, אך לצורך אחר לא.
ולכן למסקנה – אין להשתמש בכתב אשורי אפילו לענייני קודש, אלא בכתב מרובע או עגול וכדומה (שגם לזה היו צריכים להתיר הדבר).
