נושא: כשרות

כשרות

בלנדר שטחנו בו בעבר דברי חלב שהיס"ד בהם, והרי הוא בלוע מחלב. וכעת טחנו בו בצל ושום שנחתכו בסכין בשרי, מה דינם.

השום והבצל אסורים, וסכיני ה'בלנדר' טעונים הגעלה.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב (סימן צו סעיף א): צנון או סילקא [וכן שאר דברים חריפים כגון שום כמבואר בסעיף ב'], שחתכם בסכין של בשר בן יומו, או שאינו מקונח, אסור לאכלם בחלב עד שיטול ממקום החתך כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע.. ויש אומרים דהוא הדין לאינו בן יומו והוא מקונח. [כי החריפות עם דוחק הסכין, גורם להפליט את טעם הבשר הבלוע בו, וכן להשביח את טעמו]. וכתב הש"ך שם סק"ו שהמנהג כהיש אומרים.


הגה: וי"א שאם חתך צנון… בסכין של בשר, [אפילו פעם אחת ולא דק דק, מ"מ] – אסור כולו בחלב. וכן נוהגין לכתחלה, אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה.


ולהעיר שדוחק הסכין זה רק היכן שהסכין חותך, וזהו רק הסכין של הבלנדר שהיה בו הדוחק שיצטרך הגעלה, אך גוף הבלנדר א"צ רק שטיפה הייטב].


שאלה: אם לשו שני חצאי בצק שבכל אחד אין שיעור חלה, ובצירוף שניהם יחד יש שיעור חלה, ורוצה לאפות חלק אחד כעת, וחלק לשמור בפריזר, ליום אחר, האם יש עניין לחברם ולצרפם לשיעור חלה.


תשובה: כן.


מקור: דבר זה תלוי בסברה, שהרי אם אפשר לחברם ללא קושי וטירחא, וודאי שיש עניין לקיים את מצוות הפרשת חלה, שמעלתה וסגולתה גדולים, ובפרט לאשה שזהו תקנה גדולה לה, כמבואר בכ"מ.