כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה המקור לכמות הדפנות שצריך לסוכה. ב) כמה דפנות צריך לכתחילה וכמה בדיעבד. ג) האם יש מנהג להחמיר לעשות יותר דפנות מעיקר הדין. ד) האם יש הבדל בין סוכה גדולה לקטנה בזה.
תחילה יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרל סעיף ב' שאם אדם בנה שני דפנות לסוכה שלו והם עומדות זה על יד זה כמו האות ר' ואם כן יש לו כבר שני דפנות שלימות לסוכה שלו הוא יכול לעשות מעיקר הדין עוד דופן שלישי שיש ברוחב שלו יותר משיוער טפח שזה במידות ימינו שמונה ס"מ לפי הגאון רבי חיים נאה.
והוא צריך להעמיד אותו במרחק של פחות משלשה טפחים בסמוך לאחד מהדפנות שכבר עשה שהם מרחק של פחות מכ – 34 ס"מ ובנוסף יעשה מעל העמוד טפח לבין הדופן שבסמוך אליו קנה או קרש קטן מעל גביהם כך שיעשה על ידי כך צורת הפתח והקנה לא חייב לגעת בפועל פיזית בקרש הטפח או בדופן אלא מספיק שעומד עליהם מלמעלה ועל ידי כך ישנם לסוכה שלשה דפנות והסוכה שלו כשרה מעיקר הדין.
ואמנם כל מה שצריך את צורת הפתח מעל גבי הדופן שהלימה והעמוד של הטפח הוא רק במקרה שהסכך שמעל הסוכה לא נוגע בדופן ובעמוד טפח אבל במקרה שהסכך נוגע ומתחבר בדופן שעולה עד למעלה וכן בעמוד טפח שהניח בצד השלישי לא צריך במקרה כזה צורת הפתח אלא אם כן מעוניין לעשות צורת הפתח רק לנוי ויופי אך בזה צורך מעיקר הדין לצורך כשרות הסוכה.
ובמקרה שהיה לסוכה שני דפנות אחד כנגד השני אבל הם לא היו סמוכות זו לזו כמו האות ר' עליו לעשות עוד דופן נוספת שיש בה רוחב בשיעור ארבע טפחים שזה 32 ס"מ לפי הגאון רבי חיים נאה ומעט יותר מכך שיהיה באותו הקרש מינימום 33 ס"מ והוא מעמיד אותו במרחק של פחות משיעור משלשה טפחים שהם במידות ימינו 24 ס"מ בסמוך לאחד משני הדפנות שהם זו כנגד זו ועל ידי כך הסוכה שלו כשרה אמנם גם במקרה הזה עליו להניח את הדופן השלישית שהיא קצת יותר מארבעה טפחים אם צורת הפתח מעליה ומעל אחד הדפנות שהניח בסמוך אליה. אבל יש סוברים שלא צריך במקרה כזה צורת הפתח כי מדובר בדופן ארבעה שיש בה רוב שיעור סוכה.
אבל במקרה שיש דופן שהיא שבעה טפחים בלי דין לבוד אלא דופן פיזית במקרה כזה למרות שהסוכה נמשכת עוד מהדפנות האחרות לא צריך במקרה כזה צורת הפתח עד סוף הכותל מכיוון שיש כאן שיעור סוכה בדופן של הסוכה ומכל שכן שכאשר יש דופן שלימה לא צריך בכניסה שנשארה צורת הפתח ומה שבכל זאת עושים האנשים צורת הפתח אין זה מעיקר דין הכשר סוכה אלא מצד יופי ונוי הסוכה עושים כך.
וזה דוקא במקרה שעושה את שני הדפנות לסוכה במקום פתוח אבל מי שעושה את שני הדפנות באמצע החצר שלו ויש לו גם גדר שמקיפה את החצר ואם כן יש דופן אמצעית שלא מחוברת אמנם בסמוך לשני הדפנות אבל עדיין זה דופן החוסמת כנגדה במקרה כזה מספיק תיקון של עמוד טפח כמו בשני דפנות שעומדות בסמוך זה לזה כמו צורת האות ר'.
והנה מה שהכשירו בשתי דפנות בצורת ר' בנוסף לעמוד טפח וצורת פתח הוא גם אם יש בשתי הדפנות הרבה פתחים אפילו אם בפתחים אלו אין צורות הפתח אמנם יש בכל הסתום שבהם עומד מרובה על הפרוץ שאם תצרף את כל הסתימות הוא יהיה יותר מהפרוץ אמנם זה רק אם אין פתח בקרנות אלא חייב להיות לפחות שני דפנות מחוברות יחד כמו האות ר'. וכן אין פרצה שהיא יותר מעשר אמות שהוא קרוב לחמש מטר במידות ימינו אלא אם כן יש צורת הפתח שאז גם אם הפרצה יותר מעשר מותר.
אבל לפי הרמב"ם יועיל צורת הפתח רק במקרה שיש יותר עומד מפרוץ וזה מצוי מאוד בסוכות גדולות שעושים במקומות פתוחים ואמנם לא הוכרע במחבר כמי ההלכה בזה. ומהמשנה ברורה משמע יותר שנוטה לדעה הראשונה כי אותה בעיקר ביאר.
אבל כל זה מעיקר הדין אבל כתב הרמ"א שכיום המנהג לעשות מחיצות שלימות כי לא כולם בקיאים בדין המחיצות ולכן מי שאין לו כדי הצורך למחיצות עדיף שיעשה שלשה מחיצות שלימות מארבע שאינם שלימות.
ובמשנה ברורה הביא שגם בהלכות של ר' יצחק גיאות כתב גם כן שלמצוה מן המובחר צריך שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד.
אך אין הכוונה לארבע דפנות אלא לשלוש בלבד שלימות כמדוקדק מדברי ההלכות וכן מדברי המשנה ברורה. אמנם מנהג חב"ד לעשות ארבע מחיצות שלימות. כלומר שגם בצד רביעי יהיה דופן של לפחות 58 ס"מ.
העולה מהאמור: שמעיקר הדין אם ישנם שני דפנות שלימות של 58 ס"מ סמוכות זה לזה בצורת ר' מספיק שיעמיד עוד עמוד ברוחב של 8 ס"מ בסמוך לאחד מהם בפחות מ – 24 ס"מ ויניח מעליהם עוד איזה קנה או קרש שיהיה צורת הפתח או שהסכך נוגע בהם. וזה כבר נחשב לדופן שלישית.
אבל מנהג האשכנזים לעשות שלשה דפנות שלימות וסתומות מכל צד ורק צד רביעי יהיה פתוח. ומנהג חב"ד לעשות ארבע דפנות. כלומר שיהיה גם דופן רביעית לפחות 58 ס"מ.
