תשובה: הפרטים שיש לדון בכדי לענות על שאלה זו: א) האם בכלל ישנו איסור לקנות כלים חדשים עד ראש חודש מנחם אב? ב) האם ישנו איסור לקנות כלים חדשים לאחר ראש חודש מנחם אב? ג) האם ישנו חילוק בין קניה לצורך שימוש מיידי, או רק לקנות לצורך שימוש לאחר תשעה באב? ד) האם ישנו הפרש בין קניה סתמית, לבין קניה הכרחית? ה) האם ישנו הפרש בין קניה סתמית, לבין קניה שהיא בגדר 'דבר האבד'?
ראשית נביא מה שמבואר בשולחן ערוך סימן תקנא סעיף ב', שמראש חודש ואילך עד תענית תשעה באב ממעטים במשא ובמתן, שזה כולל קניית כלים חדשים, שיש להימנע מקנייתם מראש חודש ואילך.
ומשמע שלפני ראש חודש אין צורך אף למעט בכך, ולפי זה מותר לקנות כלים חדשים גם לאחר שבעה עשר בתמוז עד ראש חודש מכל מקום.
אמנם להלן, בהמשך הסימן בסעיף יז, כתב המחבר שטוב להיזהר מלברך ברכת שהחיינו בבין המצרים, כלומר משבעה עשר בתמוז ואילך, וזה הן על פרי חדש והן על מלבוש חדש שזה כולל גם שאר כלים חדשים. אלא אם כן מדובר על ברכה לצורך מצוה כמו על 'פדיון הבן'.
ולפי זה למרות שמותר לקנות כלים חדשים מצד הקנייה עצמה, מכל מקום תהיה מניעה מצד הזהירות של ברכת שהחיינו.
אם כן על כל דבר שאין מברכים כיום ברכת שהחיינו מכל סיבה שהיא, שוב לא תהיה בעיה לקנותו עד ראש חודש מנחם אב, מאחר וכאמור אין בעיה בעצם הקנייה, רק מצד הברכה.
[ויש לציין שגם בדברים שדרך לברך עליהם ברכת שהחיינו, יש דיון בפוסקים האם ניתן לברך בשבתות בין המצרים, שלפי כתבי האריז"ל יש ליזהר אף בשבתות מלברך שהחיינו, אך לרוב הפוסקים מותר לברך שהחיינו בשבת (ראה משנה ברורה סימן קטן צח).]
וכן כתבו בעניין זה כתבו האחרונים (ראה משנה ברורה סימן קטן מה), שבגדים וכלים שאינם חשובים כל כך ואין צריך לברך עליהם שהחיינו, כמו למשל נעליים וגרביים ולבנים חדשים וכיוצא בזה, בוודאי יהיה מותר לקנות וללבוש משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש מנחם אב.
אך עדיין יש לדון במציאות הנהוגה כיום שרבים אין מברכים שהחיינו כלל על כל מיני בגדים וכלים – גם החשובים והיקרים, שלפי האמור יש לומר שכיון שנהגו שלא לברך עליהם שהחיינו מותר לקנותם מעיקר הדין עד ראש חודש מנחם אב.
אמנם יש המחמירים וסוברים, שלמרות שאין מברכים שהחיינו בפועל על בגדים החשובים, מכל מקום מאחר והיה ראוי לברך עליהם לכן יש להימנע מלקנות אותם משבעה עשר בתמוז ואילך, כמו למשל חליפות מחויטות וכובעים וכיוצא בזה. וכן משמע בערוך השולחן שאנו מונעים את עצמינו מללבוש בגד חדש חשוב כבר משבעה עשר בתמוז ואילך.
ולעניין איזה כלים מדובר, כתבו חלק מן הפוסקים, שכל המיעוט במשא ומתן הוא רק במשא ומתן של שמחה, כמו כלי כסף וכלי מותרות ונוי, וכן שאר דברים היקרים להרווחה בעלמא כאשר רוצה משהו טוב ונוח יותר כמו מכונית חדשה או מקרר חדש וכיוצא בזה, אבל סתם משא ומתן לצורך שימוש הצריך לו, אין צריך למעט כלל (בית יוסף).
ויש סוברים שצריך למעט בכל משא ומתן, אלא כדי פרנסתו בלבד. והמנהג כיום להקל בכל משא ומתן מאחר ונחשב הכל בגדר 'כדי פרנסתו' (משנה ברורה סימן קטן יא).
בנוסף יש היתר בכל דבר שהוא בגדר 'דבר האבד', כמו למשל אם יש 'יריד' מיוחד לקנות בזול ומבצעים סחורה מסוימת במחיר טוב שאחר כך לא ימצאו זאת במחיר זה, שאזי מותר בכל עניין – אף בתשעת הימים.
העולה מכל האמור, שיש להתיר להחליף את הכלי שקיבל במתנה אפילו בתשעת הימים מאחר ומדובר ב'דבר האבד', שהרי אילו לא יחליף אותו כעת, לא יוכל להחליפו לאחר מכן, ויגרם לו הפסד, כי אינו צריך לכלי זה כל כך, שלכן מעוניין להחליפו. אמנם כמובן שלא ישתמש בכלי שמחליף רק לאחר תשעה באב, שהרי אין זה דבר המוכרח לו, כי קיבלו במתנה.
ואם מחליף לפני ראש חודש, אזי יהיה מותר לו אף להשתמש בו; אין צריך לומר אם מדובר בכלי פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו, אלא אף בכלי חשוב יותר שהיה ראוי לברך עליו (כמו כלי כסף), מכל מקום כיון שהמנהג הרווח שאין מברכים כיום שהחיינו על כלים כלל, אם כן אין מניעה מעיקר הדין להשתמש בהם.
רק שיש מחמירים ונמנעים שלא לקנות ולהשתמש בכלים חדשים חשובים – כבר משבעה עשר בתמוז, וכן ראוי לכל ירא שמים לנהוג.
