זכינו ועל פסוק זה ופרוש רש"י זה יש שיחה ארוכה של הרבי הנמצאת בחלק כ"ב. אמנם השיחה באידיש אך היא יצאה גם בעברית בקונטרסים, כמה שידוע לי עדיין לא בספר. כיון שאני מעריך שהשיחה לא תחת ידיך, אכתוב בקיצור את ההסבר מתוך השיחה, ואם תרצה להעמיק יותר למד את השיחה. בשיחה יש הסבר ארוך על הפסוק על דרך הפשט, בסיום השיחה יש הסבר על דרך החסידות, אני אתמקד בו: "אני ה' אלוקיכם" - אני זה עצמותו ית' שמעל העולמות, אלא שעל ידי התורה והמצוות נמשך גם לעולמות, כי תאוות הבורא היא "דירה בתחתונים" הוי' מלשון מהווה, אלוקיכים זה הכח המצומצם שמתלבש בבריאה. לאחר מכן אומר רש"י "הא אם תטמאו איני אלוקיכם" וזה בכל שלשת העניינים: העניין הראשון "אתם נפסלים מאחרי", אחרי זה בחינת אחוריים, עם ישראל ע"י העברות מתנתק משם אלוקים, הכוח הפועל בנפעל (העניים השלישי), לאחר מכן "ומה הנאה יש לי בכם" - עבודת ישראל גורמת תענוג למעלה, תאוות העצמות היא בתורה ומצוות, ואם אתם נטמאים, אתם פוגמים בהנאה זו. ולאחר מכן "ואתם מתחייבים כליה": לא זו בלבד שנשלל כח הפועל בנפעל, אלא יש שלילה גם מצד שם הוי' - עניין התהוות, ולכן התוצאה, כשאין התהוות יש כליה. אח"כ מסיים רש"י "לכן נאמר אני ה' אלוקיכם" - המטרה של כל אותם אזהרות אינה להשאר במצב הזה ח"ו, אלא שיתקיים הצד החיוב "אני ה' אלוקיכם", ולכן למרות שהחידוש באזהרה הזו היא השלילה, הסיום הוא בחיוב, שעצמותו ית' תימשך בכל אותם רבדים.