נושא: תפילה

כיסוי הראש בטלית בשעת התפילה

האם יש ענין לכסות את הראש ב'טלית' (בנוסף לכיסוי הראש בכיפה) – בשעת התפילה?

יש לכסות הראש כל משך התפילה בטלית שעליו, (ואף אם יש קצת צער בדבר).

מקורות

כתב במ"ב סימן ח' סק"ד: וכתב הב"ח דצריך שיהא הטלית על ראשו מתחילת התפילה ועד סופה. שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים.


וזהו לשון הב"ח "שראשו יהא מכוסה בטלית של מצוה כל שעה, שלא יהא רגע בגילוי הראש כל זמן שהטלית עליו, וכן הוא מנהג הצנועים". [ומדקדוק דבריו משמע שצ"ל כן לא רק בשעת תפילת י"ח, רק כל זמן שהטלית עליו].


[וראה רש"י מסכת שבת (דף י עמוד א), ד"ה דיינין מתעטפין בטליתן: "כשפותחין בדין, מאימת שכינה, ושלא יפנו ראשן לכאן ולכאן ותהא דעתן מיושבת עליהם"].


וציינו המלקטים האחרונים למש"כ המגן גיבורים (סי' צ"א סק"ג) כתב בשם המאירי: "ראיתי בתי כנסיות יש מסירים הסרבל מעליהם וכו' ונשארים בכובע קטן (כיפה) ואומרים הזמירות (פסוקי דזמרה) וברכות וקריאת שמע, משום החום, ובודאי חציפות מיקרי".


[אך צע"ק לשונו "מסירים הסרבל", ולא דיבר על טלית, ודוחק שיקרא לטלית 'סרבל'].


וראה במקור חיים לחוות יאיר (סי' נ"ג סעי' א'): "ויהיו דברי אלה נגד המשחיתים שמטילים העטרה של טלית אחר גיום כל התפלה, ואין זה רק קלות ראש".