תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם כאשר יורדים גשמים יש חיוב לשבת בסוכה? ב) האם גם בהנחת כיסוי ניילון נחשב הדבר עדיין לישיבה בסוכה? ג) האם מותר להניח כיסוי ניילון מעל הסכך בשבת או ביום טוב, או להוריד כיסוי זה ממנו?
ראשית יש להביא מה שמובא בשולחן ערוך סימן תרלט סעיף ה', שאם יורדים גשמים אינו חייב לשבת בסוכה ויכנס לתוך הבית ויאכל שם, וגדר גשמים שבירידתם אפשר לצאת מן הסוכה, הוא בשיעור כזה שאם יפלו לתוך התבשיל הוא יתקלקל, ואפילו אם מדובר בתבשיל שממהר להתקלקל כמו מיני דייסה של פול וכיוצא בזה. וזאת גם אם אין לו כרגע את התבשיל בפועל, כל שמשער בדעתו שאם היה התבשיל הוא היה מתקלקל מותר לו לצאת.
ואם הוא לא יודע לשער זאת, יוכל לצאת כל שמשער בדעתו שאילו היה שיעור גשמים באופן זה בתוך ביתו היה יוצא מביתו – אזי יצא גם מסוכתו שהיא לו בחג הסוכות במקום ביתו, כי אין חיוב לשבת בסוכה אלא כעין מה שהיה משתמש בביתו.
וזהו דוקא בשאר לילות, אבל בלילה הראשון צריך הוא לשבת בסוכה אפילו בשעת ירידת הגשמים עד שיאכל כשיעור כזית פת לפחות, מאחר והיא מגזירת הכתוב ובזה אף המצטער חייב.
ובהמשך הסעיפים כתב הרמ"א בסעיף ז', שכל מי שפטור מהסוכה ומכל מקום אינו יוצא ממנה, אינו מקבל שכר על כך, ועוד שהוא נחשב מההדיוטות, והוסיף בטורי זהב, שאם מברך לישב בסוכה הרי זו ברכה לבטלה, מאחר והוא פטור כעת מישיבת הסוכה.
והנה בסימן תרכט סעיף יט מובא, שיש מחלוקת בעניין פריסת סדין על גבי סכך האם הוא פוסל רק כאשר בלעדי הסדין היתה הסוכה חמתה מרובה, אבל אם הוא רק לנאות את הסוכה או להגן מפני החמה או העלים, כיון שגם מבלעדי הסדין הסוכה היתה צילתה מרובה והוא רק מוסיף מעבר לכך אין זה פוסל כאשר מניחו בתוך ארבעה טפחים לסכך (32 ס"מ). ויש סוברים שאף בזה פסול ורק אם מניח את הסדין לנוי ויופי אזי היא כשרה.
וכתב המחבר על כך, שלכתחילה לא יעשה כדעה המקלה אלא אם כן ניכר לכל שמכוין בכדי להגן מהחמה או לייבש את הסדין מהגשמים. וביאר את הדברים במשנה ברורה, שאין הכוונה שפסק כן להקל, אלא כוונתו שאף לדעה המקלה אין להקל אלא באופן שניכר, אך כמובן שלדעה הראשונה אסור, וכך יש לנהוג למעשה להחמיר כדעה זו, וכן כתבו האחרונים.
אבל בשעת הדחק שאינו יכול לאכול בסוכה מחמת העלים הנושרים לתך המאכלים, או שישנם גשמים נוטפים, או שישנה רוח המכבה את הנרות, מוטב לסמוך על הדעה המקילה ולפרוס סדין על גבי הסכך מאשר לצאת חוץ לסוכה ולאכול, אבל שהסדין יהיה בתוך ארבעה טפחים לסכך, ולא יברך לישב בסוכה.
ואמנם זה מדובר שעדיין גשמים יכולים לרדת שהרי מדובר בסדין, ולא מניחו אלא מפני נטיפות הגשמים שזהו מעבר ליכולת הסיבולת, אבל מפת ניילון וכיוצא בזה שאין הגשמים יורדים דרכו כלל, הרי זה פסול מדרבנן, כמו כל סכך שאין הגשמים עוברים דרכו.
אך רבים מגדולי האחרונים כתבו שמכל מקום עדיף לשבת גם בסוכה זו עם כיסוי שאין הגשם עובר דרכו, או לסוכות בהן ישנם גגון המונע מהגשם לרדת לסוכה לגמרי. מאחר ולהרבה מהפוסקים יוצאים בסוכה גם כאשר אין הגשם יכול לרדת דרכה, ולכן למרות שאנו נוקטים להלכה שהיא פסולה, מכל מקום מאחר ומהתורה היא כשרה, לכן נכון לשבת בסוכה זו למרות שישנו מגן מהגשמים מלירד לגמרי (פרי מגדים, ט).
ובשבת ויום טוב צריך הכיסוי להיות תחת הסכך בתוך שיעור ג' טפחים (24 ס"מ) כי ביותר מכך יהיה בעיה משום איסור אוהל, אך בפחות מכך אין בעיה זו מאחר וישנו כאן כבר אוהל מחמת הסכך והרי זה בטל אליו מצד לבוד. ואם מניחו למעלה מהסכך צריך שלא יגבה ממנו טפח מחמת אוהל (שער הציון פד. שולחן ערוך אדה"ז, י).
העולה מן האמור: שמותר ואף נכון למי שיש ביכולתו לפרוס סדין בד, ואפילו כיסוי ניילון וכיוצא בזה – בשעת ירידת גשמים, אף אם הם מונעים את ירידת הגשמים לגמרי. ואם פורס זאת מתחת לסכך, צריך להיות בתוך ארבעה טפחים לסכך (32 ס"מ).
ובשבת ויום טוב אם פורס מתחת לסכך צריך להיות בתוך שלשה טפחים (24 ס"מ). ואם פורס מעל הסכך צריך שלא יהיה גבוה 'טפח' מעל הסכך (ואם מדובר בגגון מיוחד לסוכה שבדרך כלל יש מרווח של טפח בינו לסכך, מכל מקום אם יש טפח בגגון פתוח מערב יום טוב – כפי שהוא בדרך כלל בגגונים אלו, מותר לפותחו בשבת ויום טוב).
אך בין בחול בין בשבת לא יברך על ישיבה זו.
[ויש לציין שמנהג חב"ד (על פי מנהג תלמידי הבעל שם טוב) – יושבים בסוכה גם בשעת ירידת גשמים ללא הנחת כיסוי כלל, ואף מברכים על ישיבה זו (שבח המועדים יד, ח) .]
