באם הגבאי העלה מישהו לתורה, ואותו אדם מעוניין שיתנו את העליה לאדם אחר, בטענה שהשני יותר מכובד ממנו, האם בכל זאת חייב הוא עצמו לעלות?
באם הגבאי העלה מישהו לתורה, ואותו אדם מעוניין שיתנו את העליה לאדם אחר, בטענה שהשני יותר מכובד ממנו, האם בכל זאת חייב הוא עצמו לעלות?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלט סעיף א: במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם, אם לא סידר תחלה הפרשה פעמים שלש בינו לבין עצמו, לא יעלה; ובמקום שהחזן קורא הוא צריך לסדר תחלה (ב"י).
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלט סעיף א: לא יעלה – היינו אף על פי שקראוהו לעלות ואחז"ל [פרק הרואה] ג' דברים מקצרים ימיו של אדם ואחד מהן מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא הכא לא יעלה שצריך מתחלה לסדר בינו לבין עצמו ואסמכוהו חכמים אקרא דכתיב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד א: אמר רב יהודה, שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות. ספר תורה לקרות ואינו קורא – דכתיב כי הוא חייך וארך ימיך. כוס של ברכה לברך ואינו מברך – דכתיב ואברכה מברכיך. והמנהיג עצמו ברבנות – דאמר רבי חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו – מפני שהנהיג עצמו ברבנות.
שו"ת תורה לשמה סימן צה: מי שקראוהו לעלות לתורה ולא עלה מחמת סיבה הכרחית אם יש בזה איסור.+ שאלה ראובן קנה המפטיר של ספר שני בפרשת המוספין ובעת שעלה המשלים שלח את השמש אצל שמעון שהיה גם הוא בבית הכנסת עם הציבור וא"ל שהוא יעלה לקרות המפטיר ושמעון לא רצה לעלות מפני שהמנהג הוא העולה למפטיר הוא עצמו קורא הפרשה של המפטיר ואין החזן קורא אותה והוא כיון שלא סידר הפרשה של המפטיר מקודם ירא לעלות פן יטעה הרבה בקריאתו ואף על פי שהסומך דרכו לסייע בלחש להקורא הוא לא סמך על זה ולכן לא עלה הוא אלא ראובן עצמו עלה ואח"כ בא שמעון לשאול אם יש בזה איזה חשש ממ"ש רז"ל בדברים המקצרים ימיו של אדם וחד מנייהו מי שקראוהו לעלות לס"ת ולא עלה דזה נמי הוי כקראוהו כי המנהג בעיר ההיא שאין החזן קורא את העולים אלא השמש הולך אצל כל אחד ואומר לו לעלות או"ד כיון שזה לא רצה לעלות מחמת סיבה לית לן בה. יורינו ושכמ"ה.
תשובה איתא במדרש תנחומא בפרשת יתרו והביאו בספר תניא רבתי בהלכות ס"ת מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרוא בתורה ולא רצה לעלות אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך למדתנו כי היא חייך ואורך ימים ולמה נמנעת לעלות א"ל העבודה לא נמנעתי מלעלות אלא שלא סדרתי אותה שתים ושלוש פעמים שאין אדם רשאי לומר דבר עד שיפשוט אותו שתים ושלוש פעמים בינו לבין עצמו שכן מצינו בקב"ה שהוא נותן מענה לשון לכל הבריות והתורה גלויה לפניו ככתוב אחד וכשבא ליתנה לישראל כתוב בה אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם וכן כתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה בינו לבין עצמו ואח"כ לאמר עכ"ל והדברים ק"ו לנ"ד שהרי רבי עקיבא קראו החזן ברבים וגם עוד ודאי הוא היה יודע לקרות ולא יטעה כלל אף על פי שלא סידר אותה מקודם ועכ"ז מאחר שכן הוא חוקת התורה שאין אדם רשאי לומר דבר לפני הציבור עד שיפשוט אותו ב' וג' פעמים בינו לבין עצמו לכן גם הוא לא שינה וא"כ כ"ש בנ"ד שזה האיש יודע בעצמו שודאי יטעה דהא ודאי דאין עליו שום חשש ממה שנמנע לעלות דאדרבה כך היא חובתו שצריך להימנע בכה"ג.
ומזה אנו למדין שכל הנמנע מחמת איזה סיבה הכרחית כגון שחושש בשביל איזה פסול שיש בו מחמת ישון שלו או כיוצא בזה אין בכל זה חשש משום דברי רז"ל שאמרו על הנמנע לעלות לס"ת. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.
מגן אברהם סימן נג כב: קודם שהסכים עליו. אבל אם נעשה שונאו לאחר שהסכים עליו אין יכול למחות אלא הש"ץ מחוייב לו' בפירוש שיסיר הקנאה מלבו ויוציאנו בתפלתו [מהרמ"פ שם] ועסי' תקפ"א: בד"מ בשם א"ז אין ש"ץ צריך להחניף לצבור במילי דשמי' וצריך להוכיחן ובשם ר"י חסיד כ' ש"ץ צ"ל אהוב לקהל שאל"כ כשקורא התוכחה סכנה היא למי שאינו אוהבו ואמר שאם הוא שונאו לא יעלה וכו' ועיין במהרי"ל סי' ק"ב שכתב אף כשקורין אותו לא יעל' ע"ש ול"נ שיותר טוב לעלות משיכנס לעונש ועוזבי ה' יכלו [כ"ה] ול"נ דדוק' היוצ' מביה"כ בשעת קריאת התורה עליו נאמר זה אבל בין גברא לגברא מותר לצאת אלא כשקוראים אותו ואינו עולה מקצר ימיו כדאית' פ"ט דברכות:
משנה ברורה סימן קמא ס"ק יח: יכולים לקרות וכו' – פירוש מן הדין אין שום חשש איסור וע"כ אם קראוהו וכבר עלה לא ירד אך לכתחלה אין מניחים לקרות משום עין הרע:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.