האם אדם זקן הנסמך בהליכתו על גבי מתקן גלגליות, צריך לעמוד בתפילת שמונה עשרה.
האם אדם זקן הנסמך בהליכתו על גבי מתקן גלגליות, צריך לעמוד בתפילת שמונה עשרה.
ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן צד סעיף ז: זקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל וכן חולה. ומתפלל אפילו שוכב על צידו והוא שיכול לכוין דעתו.
ואם אי אפשר לו להתפלל בפיו מפני חלישותו טוב שעכ"פ יהרהר בלבו שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ואף על פי שאינו יוצא ידי חובתו בהרהור כמו שיתבאר בסימן ק"א.
אבל אם אינו יכול לכוין דעתו קורא קריאת שמע לבדה אם אפשר לו לפי שכוונת קריאת שמע אינה אלא פסוק ראשון ובקל יוכל לכוין:
ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צד סעיף ו: חולה, מתפלל אפי' שוכב על צידו, והוא שיכול לכוין דעתו. (ואם א"א לו להתפלל, מ"מ יהרהר בלבו שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם) (תהילים ד, ה), (ב"י בשם א"ח ופסיקתא).
ובמשנה ברורה סימן צד ס"ק כ: חולה מתפלל – וזקן שאינו יכול לעמוד ישב במקומו ויתפלל ואם יכול לעמוד במקום הכריעות כדי שיהיה כורע מעומד יעמוד שם:
ובעטרת זקנים סימן צד ס"ק ד: אפילו שוכב על צדו. וכן זקן שאינו יכול לעמוד, ישב במקומו ויתפלל (כסף משנה תפלה ה, ב):
ובעטרת צבי אורח חיים סימן צד ס"ק יא: והוא שיכול לכוין. וכתב בכסף משנה [תפלה פ"ה ה"ב] על שם הר"ר מנוח [בספר המנוחה] זקן שאינו יכול לעמוד ישב במקומו ויתפלל ע"כ:
ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צד סעיף ח: יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו, בשעת תפלה.
ובמשנה ברורה סימן צד ס"ק כב: שלא לסמוך וכו' – הטעם דתפלה צריכה עמידה כדלקמן בסימן צ"ח ועמידה שע"י סמיכה לא חשיבה עמידה ולפי זה סמיכה קצת דהיינו שסומך במקצת שאם ינטל אותו דבר לא יפול שרי וי"א הטעם דצריכה להיות באימה ולפ"ז בכל גווני אסור ובמקום הדחק יש להקל כטעם הראשון. ועיין לקמן בסימן קמ"א ס"א ובמש"כ שם:
ובמגן אברהם סימן צד ס"ק י: שלא לסמוך. הטעם פי' הרב"י דלא חשיב עמידה כשסומך עצמו ובהג"מ מפר' הטעם דצריך לעמוד באימה וערסי' קמ"א ע"ש:
ובמחצית השקל אורח חיים סימן צד ס"ק י: שלא כו'. דלא חשיב עמידה. ולטעם זה דוקא אם סומך את עצמו כל כך עד שאם ינטל הדבר שסמוך עליו יפול, הוא דאסור. אבל להשען קצת מותר. אבל לטעם הגמרא [ירושלמי מגילה פרק ד הלכה א] דצריך להיות באימה, אפילו להשען קצת אסור, וכמו שכתב מ"א לקמן סימן קמ"א [ס"ק ב], ועיין עוד שם:
ובפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן צד ס"ק י: שלא. עיין מ"א. להב"י סמיכה קצת שאם ינטל יעמוד שרי, ולהגהות מיימוניות אף זה אסור דהוה גאוה, ולבוש [סעיף ח] ועטרת צבי [ס"ק יג] כתבו כב"י, ועיין סימן צ"ח בטור ושו"ע [סעיף ד] מעומד דומיא דקרבן, ושם קצת שרי, ויהיה תפלה חמור, ולזה יש לנו לומר עמידה בסמיכה חוזר כבסעיף ט' כאן, וקצת אין חוזר, ומכל מקום לכתחלה אסור, באימה כו', ועיין תוספות זבחים י"ט ב' ד"ה עמידה, ובירושלמי [מגילה פ"ד הלכה א] "נמי" אמר באימה, משמע דקצת לא שייך גם כן באימה ויש לעיין, עיין סימן ק"ב [אשל אברהם אות] ז':
ובמגן גיבורים אלף המגן סימן צד ס"ק ט: שלא לסמוך. ובעל בשר שרי לסמוך כמ"ש סי' קמ"א סעיף א', פר"ח, ודוקא סמיכה קצת ע' מ"א כאן וסי' קמ"א ס"ק ב', וחולה שברי לו שיכול לכוין בעמידה ע"י סמיכה יעשה כן ואם לאו יתפלל מיושב בר"י בשם הר"י מלכו:
ובמשנה ברורה סימן צד ס"ק כג: לעמוד – ולכן יזהר שלא יסמוך עצמו ע"ג שטענדער וכן בכל מקום שצריך עמידה כגון בשעה שרואה ס"ת נגדו וכל כיוצא בזה:
ובס"ק כד: בשעת תפלה – שברי לו שיוכל לכוין בעמידה ע"י סמיכה יעשה כן ואם לאו יתפלל מיושב:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.