כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה דין ההפסק באמצע שמונה עשרה. ב) האם יש הבדל בין הפסק של עצירה מאמירה לבין הפסק בדיבור. ג) האם יש הבדל לגבי מה הוא עוצר ומפסיק כלומר האם דין צורך תינוק הוא יותר נצרך ומתיר הפסק. ד) האם יש הבדל בין אמצע ברכה לבין הפסקה בין הברכות.
ראשית יש להביא את המובא שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קד סעיף א' שאסור לאדם להפסיק בתפלתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל אם מדובר במלך אומות העולם שיש לחוש שמא יהרגנו יפסיק ומכל מקום אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחילת כל ברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר שלא יצטרך להפסיק.
כמו כן במקרה שאפשר לו להטות מן הדרך יטה ולא יפסיק בדבור. וכן אם היה מתפלל בדרך ובא בעל חי או רכב כנגדו עדיף שיזוז מהדרך ולא יפסיק בדיבור אבל בענין אחר אין לו לצאת ממקומו עד שיגמור תפלתו אלא אם כן הוא בתחנונים שאחר התפלה שאז מותר לו לעקור ממקומו על ידי כריעות או לצורך אחר אבל שלא לצורך לא יזוז ממקומו עד שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו כדרך שנפטרים מן המלך.
ואפילו אם נחשב נכרך על עקבו לא יפסיק בדבור לומר לאחר להסיר מעליו הנחש אבל יכול לילך למקום אחר כדי שיפול הנחש מרגלו כי לא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום באמצע עשיית המצוה. אלא שבתפלה הואיל ועומד לפני המלך אין לזוז ממקומו שלא לצורך עד לאחר התפלה שיפטר מלפני המלך על ידי שלוש פסיעות לאחוריו כמו שנתבאר אבל לצורך כזה מותר אפילו באמצע ברכות שמונה עשרה.
אבל וודאי שכל זה רק כאשר מדובר כשאין חשש סכנה כי מדובר בסוג שברוב הפעם אינו נושך אבל עקרב שהוא מועד לעקוץ ולהמית פוסק אפילו בדבור כי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש. ואפילו נחש אם רואה שהוא כעוס כנגדו ובא להזיקו פוסק אפילו בדבור.
והנה בסימן צו סעיף ב' כתב הרב שמותר לאדם להחזיק ביד שלו את סידור התפילה ממנו הוא מתפלל בזמן שהוא מתפלל שמונה עשרה. למרות שאין להחזיק דברים אחרים היכולים לגרום לו טרדה מכל מקום כאן שמדובר שמחזיק בסידור לצורך התפילה עצמה זה לא גורם לו טרדה.
אבל בכל זאת אם מדובר שהסידור לא היה מוחזק בידו לפני התיפלה אלא שבאמצע התפילה הוא מעוניין לקחת את הסידור בידו כדי להתפלל מתוכו במקרה שכזה לא ילך ויחזר כדי ליקח את הסידור כדי להתפלל בו כי זה יגרום לו הפסק באמצע התפילה אלא אם כן היה במקום מיוחד שהוא מוכן אז מותר לקחת אותו אפילו בתוך התפילה אך רק אם לוקח אותו כדי להתפלל מתוכו שאז הוא לצורך התפילה ומותר.
אמנם גם כל אלו המתפללים מתוך הסידור אם מדובר בסידור שלא כל התפילות סדורים זה אחר זה אלא ישנם קטעים שעליו לחפש באמצע תפילתו עליו לעשות איזה סימן לפני התפילה לכל המקומות שיצטרך לאומרם בתפילתו ולא יצטרך לחפש אחריהם בתוך התפילה כי הדבר יגרום לו הפסק באמצע התפילה ולא יכול לכווין כמו שצריך בתפילה.
כמו כן אם אדם מתפלל שמונה עשרה ובאמצע תפילתו נפל ספר קודש על הריצפה וזה על ידו ומפני שזה נפל לפניו הוא לא יכול לכוין כראוי באמצע התפילה כי כל הזמן חושב על כך שישנו ספר קודש על הריצפה במקרה כזה מותר לו לקחת את הספר ולהגביה אותו כאשר מסיים את אותה ברכה שבה אוחז כדי שיוכל להמשיך בתפילתו ללא טרדה ויוכל לכוין כראוי.
העולה מהאמור: שבכל מקרה אין לו להפסיק בדיבור באמצע התפילה אלא ינסה להרגיע אותו באמצעות סימן כל שהוא.
אבל אם זה לא מספיק יכול בעת הצורך לגשת אליו להרים אותו ולהוציא אותו מבית הכנסת ולהרגיעו ללא הפסקה בדיבור. ולאחר מכן ימשיך בתפילתו.
