טעות בקריאת התורה

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמב סעיף א: קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת, מחזירין אותו. הגה: וכן דין החזן הקורא; ודוקא בשינוי שמשתנה ע"י זה הענין, אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד, אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו (ב"י ופסקי מהרא"י סימן קפ"א).

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמב סעיף א: אפילו בדקדוק אות אחת – כגון שחיסר או הוסיף איזה אות וכדומה כמו שיבואר לקמיה:

(ב) מחזירין אותו – שיקראנה בדקדוק והיינו בין כשהוא עומד עדיין בפסוק זה ובין שכבר גמר הפרשה ואפילו בירך לאחריה נמי העולה אחריו חוזר לאותו פסוק וקורא ממנו ולהלן עד סוף הפרשה ועוד שלשה פסוקים מפרשה שאחריה:

(ג) החזן הקורא – כלומר עכשיו שהחזן הוא הקורא נמי דינא הכי אף על פי שהוא אינו מברך על הקריאה דלאו בברכה תליא מילתא:

(ד) אבל אם טעה וכו' – וה"ה אם חיסר או הוסיף איזה אות במקום שאין הענין משתנה עי"ז כגון שקרא לאהרן הרן בפתח בלא אל"ף או למצרים מצריים וכדומה ונקט נגינה וניקוד משום דע"פ רוב אין הענין משתנה על ידם ובניקוד נמי אם אירע שהענין נשתנה עי"ז כגון יעשה בפת"ח קרא יעשה בציר"י או להיפוך או בחלב בחט"ף קרא בחלב בציר"י או יושב ישב וכל כיוצא בזה שהענין משתנה בודאי מחזירין אותו גם בניקוד ובספר שלחן עצי שטים הוסיף עוד דה"ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי"ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו (ודלא כמו שאומרים ההמון שאם קרא את השם אין מחזירין בטעה בנגינה):

(ה) אין מחזירין אותו – היינו בין בחזן הקורא ובין העולה:

(ו) בו – וכתב בתשובת מהר"מ מינץ החזן צריך לחזור מתחלה הסדרא שתהא שגורה בפיו כל הדקדוקים במתגין לעיל ומלרע ימין ושמאל ויקרא במתון ולא במהירות ואולי יבליע שום אות או תיבה והביאו הא"ר:

שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן מ (ג) ומה ששאלני כוונת הדברים הכתובים בפי' שערי רחמים על ס' שערי אפרים שער ג' ס"ק י"ח שכתוב בזה"ל: עיין בס' חסד לאלפים סי' רט"ו אות יו"ד שכ' אף על גב דקיי"ל דאסור לקרות חצי פסוק משום דכל פסוק דל"פ =דלא פסקיה= משה ל"פ לי' עכ"ז ש"ץ שטעה בקרה"ת באמצע פ' שמוזכר בו שם ד' יכול לחזור להתחיל הפסוק ואין פקפוק במה שקרא חצי פ' למפרע כיון שמה שחוזר אינו אלא מפני חומר מזכרת שם ד' לבטלה (חיי"א כלל ה' סי' ב') דבר גדול דיבר החכם בזה כי נמצא רבים נכשלים כשטועים לאחר קריאת שם ד' לבטלה ועפי"ד נראה תיקון נכון עכ"ל.

הנה כוונת הדברים המה פשוטים שהמדובר היכא שקרא חצי פסוק וטעה עם או בסמוך להזכרת השם באופן שצריך לחזור ולקרוא את השם ומשום כבוד השם מזקיקים לו לחזור ולקרוא מראשית הפסוק עוד לפני שמסיים הפסוק ועי"כ יוצא שלמפרע, ר"ל, בראשונה קרא רק חצי פסוק בכל זאת לא איכפת לן בזה משום כ"פ דל"פ משה אנן ל"פ, בהיות שמה שחוזר שעי"כ יוצא בכזאת למפרע אינו אלא משום חומר הזכרת שם ד' לבטלה.

אלה המה כוונת הדברים כפי שכתוב בחסל"א וכפי שהועתקו בשערי רחמים, אבל באמת במקור אשר משם לוקחו לא כך כתוב, דכפי שמציינים לוקחו הדברים מהחיי אדם כלל ה' סי' ב', ושם כתוב בזה בזה"ל: נ"ל דמותר לומר חצי פסוק אף על פי שמזכיר את השם, ולכן אם קרא וטעה בנגינה וטעמים מותר לקרותו עוד הפעם אף על פי שאינו חוזר כל הפסוק כיון שהוא להשלים הפסוק עכ"ל. ולפי"ז הא הכוונה הפוכה מהנז"ל, והיינו, שהמכוון שבראשונה כבר הספיק לקרוא ולסיים כל הפסוק, ורוצים להחזירו בגלל טעות בנגינה וטעמים מהמקום שטעה והוא בחצי הפסוק, ופוסק החיי"א דמותר להחזירו לקרוא מאותו מקום ואין מזקיקים אותו לחזור בגלל כן לתחילת הפסוק ואף על פי שיוצא שבשניה הוא רק חצי פסוק. דהיינו החצי פסוק השני וגם חוזר להזכיר בו את השם, בכל זאת לא איכפת לן כיון שהוא להשלים הפסוק כפי שצריכים לקוראו בנגינה וטעמים.

ולפלא על מחבר הס' שערי רחמים שברצותו להביא מהחיי"א הביא אותו במה שראה כתוב בשמו בס' חסל"א, ולא טרח לעיין בגוף דברי החיי"א שבודאי היה מצוי אצלו מן הסתם ואז היה מביא משמו כפי שכתוב אצלו באמת.

למעשה נוהגים דכשיש שם השם מסיים לקרוא הפסוק כולו וחוזר לאחר מיכן לקרותו כולו שנית, אכן אם לאחר מיכן יש בהמשכו עוד שם השם, נראה דאזי יש לנהוג ככתוב בחסל"א, דהיינו להשאיר החצי פסוק שקרא ולחזור לראש לקרוא כל הפסוק מחדש כתיקונו.