טהרת המשפחה.

אשה שעשתה הפסק טהרה וביום ראשון לשבעת נקיים עשתה בדיקה בעד ויצאה עם דם, וביום למחרת הלכה לבודקת, ואמרה שהרחם נקי וישנו פצע, האם הבדיקה של היום הראשון עלתה לה, וסופרת שבעה נקיים מהיום הראשון, או שמה לא עלתה ותספור מהיום השני?

עליה לספור מהיום השני בו נמצאה ע"י ה'בודקת טהרה' – טהורה.

מקורות

עליה לספור מהיום השני בו נמצאה ע"י ה'בודקת טהרה' – טהורה.


מקור: ישנם שלושה בדיקות המעכבות: א) הפסק טהרה. ב) בדיקה ביום הראשון. ג) בדיקה ביום השני.


וכמבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קצו סעיף ד): י"א שצריך שתבדוק ביום ראשון מהשבעה וביום השביעי, ואין להקל.


ובפתחי תשובה (שם ס"ק ז) כתב: עיין (בתשובות חתם סופר סי' קע"ח) שכתב דבדיעבד שכבר לנתה אצל בעלה יש להקל, אך כ"ז בבדקה בודאי בא' או בז', אבל אם לא בדקה בהם רק מאחד מהאמצעים, יש לחוש אפילו בדיעבד.


ולכן אם בדקה על עד וישנו דם ואין ידוע מקורו, שחוששת לפצע (מחמת כאב וכדו'), צריכה לילך לבודקת הלכתית (בהוראת רב) ולבדוק שהרחם נקי, ומקור הדם מפצע. ואזי יחשב הדבר לבדיקה של אותו היום.


אמנם במקרה דידן שהבדיקה של היום הראשון לא יצאה נקי. למרות שביום השני הוברר שישנו פצע, אין אנו אומרים שלמפרע נחשב שעשתה בדיקה ביום הראשון, אלא נחשב שסכו"ס לא עשתה בדיקה. ורק ביום השני בו הלכה לבודקת ומצאה הרחם נקי, עלתה לה בדיקה. (משא"כ אם היתה הולכת ביום הראשון לבודקת והיתה מוצאת הרחם נקי, היה עולה לה בדיקה ביום א'. ולכן במקרה דנן, עליה להתחיל לספור מהיום של הבדיקה הראשונה הנקיה, והוא היום השני.