טהרת המשפחה

מתי עושים את הבדיקה ביום חשש וסת.

בעונה בינונית, עושים בדיקה אחת במשך היום (לא משנה מתי), ואחת נוספת בלילה שלאחר סיום יום העונה. ובשאר עונות חשש, מספיק לבדוק פעם אחת במשך היום (לא משנה מתי).

מקורות

כיון שעונה בינונית היא חמורה משאר העונות, משום שרוב נשים רואות משלושים לשלושים, (שלכן באם לא בדקה בעונה בינונית, למרות שעבר היום צריכה לבדוק כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קפד סעיף ט): עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה, טהורה בלא בדיקה. וי"א שאסורה עד שתבדוק, אם יש לה וסת קבוע, או שהוא יום ל' [עונה בינונית] – אף על פי שאינו קבוע. (והכי נהוג, וכן הוא לקמן סימן קפ"ט)"), לכן צריכה לבדוק ביום החשש, וכיון שסוכ"ס אפשר שראתה לאחר שבדקה (אפילו רגע אחד לפני השקיעה), צריכה לבדוק שוב בלילה.


אך בשאר העונות שאינם חמורות כ"כ, שאי"ז מצוי ברוב נשים כעונה בינונית, שלכן באם שכחה לבדוק ביום החשש, אינה צריכה לחזור ולבדוק ביום למחרת (כמבואר בשו"ע שם), לכן מספיק פעם אחת במשך יום החשש.


עיין בפתחי תשובה (שם ס"ק יז): "כשיגיע הוסת ואם יש לה שעה קבועה ביום הוסת א"צ בדיקה רק אותה השעה, ואם אין לה שעה קבוע וכן בעונה בינונית צריכה בדיקה כל העונה, דהיינו שתשים מוך דחוק, ויהיה שם כל העונה. ונשי דידן אין להם שעה קבועה. כמ"ש בשם הנה"כ ובמשנית ווסתה ב' או ג' ימים המבואר בסעיף ב' צריך שיהיה מוך דחוק שם כל הב' או ג' ימים. דכשעת וסתה דמיין. וצריך ללמד זה תוך ביתו. ח"ד".


[אמנם בפועל המנהג שמסתפקים בבדיקה פעם אחת במשך העונה, ועוד אחת לאחר סיום העונה, ואין עושים 'מוך דחוק' כל העונה].