טבילת כלים

ועד מה שנשאל מבני הישיבה אודות הצנצנת שמוכרים בהם מרקחת והפיקעלס ומאיענעזוסאס שלוקחים אותם בצנצנת ואוכלים מהם עד נמר התוכן והרבה זורקים אהת הצנצנת אח"כ כי אין לו חשיבות מרובה ובפרט בני הישיבה שאין להם מקום להחזיק כלים ריקנים והשאלה אם כלים אלו צריכים טבילח עד שיהא אסור להעלותם על השלחן עם המרקחת ויצטרכו להריקם לכלי אחרת הנה זה מכבר ראיתי בשו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א סי' קלו שכתב בזה"ל ודע עוד דבקונה כלי עם משקה א"צ לשפוך המשקה ולהטבילה דשב ואל תעשה הוי ולא נקרא שימוש עכל ובספר שערים מצויינים בהלכה סי' לז אות ח' הוסיף בשמו דיהיב טעמא לדיני' שבכה"ג אין צריך טבילה משום דבטיל הכלי אגב המאכל כדתניא עירובין דף כז עב גבי מעשר שני דלוקחים יין על גב קנקנו כלומר אע"ג דעיקר מצות מעשר שני לקנות המחכל ולאכול בירושלים ממ מותר לקנות בזה הממון גם הקנקן מפני שבטיל עמו וה"נ לענין טבילה ועל זה אני סומך להורות כן למעשה וגם ראיתי אחז עוד תשובות מהמורים להקל בזה.

וגם לענד יש לצרף בזה מה דאיתא בשו"ת גידולי טהרה סי' יז שכתב שם לענין היורות שמבשלים בהם היי"ש שמקילין להשתמש בהם בלי טבילה דאפשר לפי שאומרים האומנים שאם משהין היי"ש בכלים אלו הוא מתקלקל אכ לא הוי כלי תשמיש ואע"ג דקי"ל ביוד סי' קכ סעי' ת' ברמ"א דאפילו תשמיש ארעי אסור בלא טבילה הנו היכא דראוי עכפ לתשמיש קבע אבל הכא אינו ראוי כלל להשתמש בו קבע ויש להביא סמך לדבר מפי"ב דכלים מ"ח גרופיות של זית טהורים מפני שהם ממרים ומפרש הראב"ד שנותנין טעם מר במאכל והוי ככלי המחוסר מלאכה וכיון שכבר נהגו להקל ויש להם מקום לתלות בו קצת אין למחות בידם עכ"ל.

והנה הטעם שהם ממרים אינו במשנה רק בתוספתא כלים במ' סופ"ב הובא בר"ש שם ודברי הראב"ד המה בהשגות פ"ה דכלים ה"א עיי"ש והנה גם בכלים הנ"ל אינם משתמשים בהם תשמיש קבע והרבה מהם הנה הקופסאות של מתכת אינם ראוים להשתמש בהם קבע שמקלקלים המאכלים בהם אם שוהין בהם זמן מה אתרי הפתיחה והעולם נהגו להקל בלא טבילה שפיר יש לצרף את הלימוד זכות של הגידולי טהרה.

ועוד י"ל בנוגע להקופסאות הרי קודם שנפתחו לא בשבת משום עשיית כלי עיין מש"כ במנח"י ח"ד סימן פב ואז בשעת פתיחתן נעשו כלי תשמיש הוי כלי דע"כ לכמה פוסקים אסור לפתחם ברשות הישראל וא"צ טבילה.