בענין זה ישנם כמה וכמה טעמים, ולהלן אצטט חלק משיחות ואגרות הרבי מה"מ שמדברות בעניין, ובכל אחת מהם ישנו טעם וסיבה.
במקום אחד מבאר הרבי, והוא באגרות קודש שלו, חי"א אגרת ג'תשפב, שהעניין בטבילה כל יום הוא מאחר שהאדם בבוקר הוא כמו כהן ההולך לעבוד את עבודתו בבית המקדש, ולכן צריך הוא לטבול תחילה. וזה לשונו שם:
"ג) במ"ש אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפלה, יעוין בסידור שם. ויש להסבירה גם ע"פ נגלה, ע"פ דברי הרשב"א – הובא במגן אברהם ריש סי' ד' – אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא (יומא ל, א).
אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו – טבילת עזרא – מפני שאין כח בצבור לעמוד בה. וכלשון הרמב"ם פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין ג"כ לקו"ת לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג."
במקום נוסף כותב הרבי שהטבילה מוסיפה קדושה, כמו הטבילות של הכה"ג ביוהכ"פ, וזה לשונו במקום אחר:
"… נסתפק במ"ש מקוה טהורה . . ומה טוב גם במקוה המוסיפה קדושה לקדושה גדולה יותר, וכמו שנמצא עד"ז בש"ס (היינו בטבילת כהן גדול ביוהכ"פ שבין עבודה לעבודה)."
במכתב נוסף, כותב הרבי שהמקווה לא רק מסלק טומאה, אלא מוסיף ופועל טהרה, ולכן מובן שצריכים להקפיד על טבילה גם בזמן שאין זה בשביל לסלק טומאה, אלא רק כדי להוסיף טהרה:
"ומענין לענין באותו ענין: דברי הרמב"ם שם, אף שלכאורה מחלק האגדה הם, עיקר גדול בהלכות טהרה למדנו מהם. וז"ל: דבר ברור וגלוי כו' רמז יש בדבר כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהר כו' כך המכוון לבו לטהר נפשו כו' כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור. עכ"ל. וה"ז בא ללמד ונמצא למד, אשר הטבילה היא לא רק ענין סילוק טומאה (לפרוש מאותן העצות) כ"א גם פעולה לטהרה (הביא נפשו במי הדעת) ופעולה נמשכת (כשם שהיא פעולת הביאה במי הדעת).
מבחינה נוספת, אם רוצה האדם להתעלות ולהגיע לדרגות גבוהות מבחינה רוחנית, יכול הוא לעשות זאת במיוחד ע"י הטבילה במקווה.
בספרים הקדושים מובא, שאמרו על הבעל שם טוב, שהוא זכה לכל המעלות שלו בזכות זה שהיה "תמיד בטבילות".
וכך כתוב בספר כתר שם טוב, סימן רי"ט:
"אמרו על ריב"ש ע"ה שזכה לכל הארות והמדריגות שהי' לו הכל מחמת המקוואות, שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת השם, ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ותפלה שיתפלל בכל כחו וכוונתו, ובזה יבוא למדריגה."
במקומות נוספים הורה הרבי למקום מסויים שרצו להקדים את התפילה שעתיים קודם, וכתוצאה מכך לא יהיה טבילה במקווה של רוב חברי המניין, והורה להן הרבי שאין לעשות זאת בשום אופן, כי אין לוותר על שום מנהג כהכנה לתפילה:
"במענה על מכתבו מאור ליום ו', בו כותב אודות סדר הבקר באגודתם, לימוד לפני התפילה, ואח"כ הכנות ובכללן טבילה במקוה של רוב החברים וכו' שמובן שמפני זה מתחילים את התפילה מאוחר. ועתה עלתה סברא שיתחילו את התפילה בבוקר שעתיים מוקדם יותר, וכתוצאה מכך כבר לא יהיו כל הענינים שהיו עד עתה לפני התפילה. וטעם השינוי הוא, כדי שהתפילה תהי' בזמן קריאת שמע.
מובן, שאין לותר בשום אופן על מנהג זקנים חסידים וחסידים ואנשי מעשה, על ההכנות שקודם התפילה, ובפרט שגם אצלם נוהגים כן זמן רב, ורבים הם הנוהגים, מקבל הדבר קדושה וחומר של מנהג רבים.
אך באמת אין כלל צורך להגיע לזה, כשלוקחים בחשבון את ענין הכון לקראת אלקיך, כמבואר באריכות בספרי מוסר חסידות וקבלה, ופשוט.
ואודות השאלה של זמן קריאת שמע, הרי בטח אומר כל אחד ק"ש קטנה בזמנה, למרות שכל אחד אומר זאת ביחידות, אבל ח"ו לבטל את הענין של תלמוד תורה דעת רצון, הכנה לתפילה באור בקר, שאז אידלי יומא אידלי קצירא, קצירי ומריעי רבנן, שעל כל יהודי אומר שלמה המלך ובשם עצמו, חולת אהבה אני להקב"ה לתורתו ולמצוותיו, וכמאמר רז"ל הידוע שאפילו אני ישנה בגלותא, ולבי ער להקב"ה לתורתו ולמצוותיו.
והשי"ת יעזור שהתפילה תהי' עם ההכנה האפשרית ביותר, להביט על זה כפי שרז"ל אומרים, תפילה במקום תמיד, שהוא קרבן עולה, כולה לה', וכפי שידוע הבדיקה והזהירות שצריכה להיות בקרבן, ובפרט שרז"ל הרי אומרים שתמיד של שחר מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערבים על עבירות היום, ויהי רצון שיקוים בזה כפי שהפסוק אומר, עולה אשה ריח ניחוח לה'."
אגרות קודש כ"ק אד"ש, חט"ו אגרת ה'תשנה – תרגום חופשי ללה"ק
טעם נוסף שמובא במכתבי הרבי, שהטבילה היא הכנה להקרבת הקורבן – תפילה – ולכן צריכים לטבול לפניה:
"… בטח למותר לעורר את כת"ר על הכתוב ומבשרך לא תתעלם, וכוונתי שאף שהעוסק בצ"צ פטור מן הכל, הרי לעסק זה גופא שנצרך לסייעתא דשמיא ביותר וביותר זקוקים לכמה ענינים שאיש הפרטי אינו מוכרח בזה, ומהענינים העיקרים המובא בכמה ספרים ונמסרים ג"כ בע"פ הם בהקו דגמ"ח – יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, בהקו דעבודה, שמשחרב ביהמ"ק תפלות במקום קרבנות תקנום – היינו תפלה, במתינות ובטהרה שזהו עכ"פ הזהירות בטבילת עזרא וראה ברי"ף ותלמידו רבינו יונה פ"ג דברכות בשם רב האי גאון דלא בטלוה לטבילה אלא לתורה משא"כ לתפלה, ואע"ג דאנן לא קיימא לן כן אבל לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, ובפרט שכבר ידוע מ"ש הרמב"ם שאף שבטלו לטבילותא דעזרא הרי מימיו לא בטל טבילה זו."
הרי לך כמה וכמה טעמים לטבילה במקווה קודם התפילה, במשך כל יום ויום. ובעז"ה בזכות הטהרה נזכה לביאת משיח צדקנו, שאז יטהרו כל ישראל בשלימות.
