האם מותר לטבול בנהר בשבת?
האם מותר לטבול בנהר בשבת?
מותר לטבול בנהר אף בשבת – לצורך טהרה, אמנם עליו ליזהר בכמה פרטים: א. במקום שאין עירוב, יזהר ליתן המגבת סמוך לשפת הנהר, שיוכל מיד בעלותו לנגב גופו, שלא ילך ד"א במים שעליו. ב. לא ישוט בנהר. ג. לא ישיט לכלוך הצף ע"ג המים. ד. לא ילך ד"א בתוך הנהר (במקום שהמים רדודים ואינם מכסים רוב גופו) – אלא יטבול במים הרדודים בשכיבה. ה. יזהר מסחיטת השיער.
שולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן שכו סעיף ו): הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מהנהר שלא ישארו המים עליו ויטלטלם ד' אמות בכרמלית כמו שנתבאר בסי' ש"א, ועוד צריך ליזהר שלא לשוט גופו בנהר, וגם שלא להשיט שום דבר כגון הקסמין שעל פני המים, אסור להפצילן לכאן ולכאן לנקות המים כמו שיתבאר בסי' של"ט, ועוד צריך ליזהר כל רוחץ שלא לסחוט שערו, ואף שלא שייך סחיטה בשיער שהשער קשה ואינו בולע המים בתוכו ממש, מכל מקום אסור מדברי סופרים, ומפני שאין הכל יודעים ליזהר בכל זה, לכן נתפשט המנהג במדינות אלו שלא לרחוץ כלל בשבת, אפילו בצונן, אף על פי שאין איסור בדבר מן הדין.
ובמשנה ברורה (שם ס"ק כב) כתב: כשעולה וכו' – ר"ל תיכף כשעולה סמוך לנהר ינגב נפשיה ולא ילך כלל בהמים שעליו, דלמא ישכח וילך בהם ד"א.
וא"כ משמע מזה דמלבושיו שפושטן קודם שיורד לנהר צריך שיניחם סמוך לנהר, ועכ"פ המטפחת שמטפח גופו בו כדי שלא ילך בהמים שעליו.
[אמנם אם שם רק המטפחת שמנגב בה גופו, ובגדיו בריחוק, הרי שלאחר הניגוב וכן בעת שימת המגבת בקירוב לנהר בכניסתו, עליו לקושרו כ'לבוש', שלא יטלטל המגבת עצמה, ויצא שכרו בהפסדו].
ועיין בפמ"ג דה"ה בנהר גופא כשעולה ממקום עמוק וחצי גופו הוא חוץ למים צריך ליזהר שלא ילך כך ד"א, שהנהר הוא כרמלית ונמצא שנושא ד"א בכרמלית, ולפ"ז כשיורד לטבול בנהר ובתחלתו המים נמוכין סמוך לקרקע, צריך ליזהר שלא ילך ד"א רחוק משפתו, שבחזרתו ישא המים עליו ד"א.
[אך בהליכתו שאין עדיין מים על גופו, אין בעיה למרות שהולך בתוך מים שאין רוב גופו מתכסה בהן].
ובקצות השולחן ח"ו (סימן קלג סעיף ד) כתב: הרוחץ בנהר או בים צריך זהירות רבה, ואפשר לו לבוא בקל לידי חילול שבת, ומפני שאין הכל יודעים ליזהר, לכן נתפשט המנהג שלא לרחוץ כלל בשבת כל גופו אפילו בצונן. ודוקא רחיצה לתענוג, אבל טובלין במקוה לשם טהרה או טבילה בשבת שחרית – לתוספת קדושה, אלא שצריך ליזהר שלא לסחוט שערו, ומותר להסתפג אח"כ במטפחת או בסדין כמו שנתבאר לעיל סי קטז סי, ומותר לעמוד על שפת הנהר ולרחוץ ידיו בנהר, רק שיזהר לנגב ידיו יפה מיד שהוציאם מהנהר קודם שילך ד' אמות.
ובבדי השולחן שם סק"ז: שצריך לנגב גופו יפה כשעולה מהנהר, שלא ישארו המים עליו ויטלטלם ד' אמות בכרמלית. וצריך שלא לשוט גופו בנהר. וגם שלא להשיט שום דבר כגון הקסמין שע"פ המים. ושלא לסחוט שערו. וכי הפמ"ג במ"ז כי גם בנהר עצמו אם היה מים על כל גופו, ואח"כ הולך במקום גבוה – במים שחצי גופו נראה מבחוץ, ג"כ אסור ללכת ד"א.
ובסק"ח: דבמקוה אין החשש של טלטול המים ד"א, ולא השטה, רק סחיטת השער, ובזה נזהרין בקל.
ואע"פ שכתב אדמו"ר בס"ו דהמנהג שלא לרחוץ כלל בשבת, היינו רחיצה לתענוג בעלמא, שהרי בס"ז האריך אדמו"ר דאדם מותר לטבול מטומאתו ואשה מותרת לטבול אם לא הי' אפשר לה לטבול מקודם שבת, רק אם היה אפשר לה לטבול קודם שבת אינן טובלות לפי שנראה כמתקן למנהגנו שאין רוחצין להקר, ואדם הטובל לקריו אינו נראה כמתקן עיי"ש, וא"כ כש"כ בטבילת שבת שחרית שטובלין לשם תוספת קדושה, דאין בזה שום איסור ובס' תוספת שבת מתיר לטבול לקריו אפילו בנהר והו"ד בס' נזר ישראל, וכן משמע מסתימת לשון אדמו"ר, דאדם מותר לטבול מטומאתו דהיינו אפילו בנהר, וכש"כ במקוה שאין בה כל החששות הנזכ"ל סק"ז…
ומסיים: ע"כ אין להחמיר כלל שלא לטבול בשבת, שחרית ואדרבא מצוה קעביד. וכן היה מנהג האר"י ז"ל ומנהג רוב הת"ח בירושלים מקדמת דנא, כמ"ש הרב מזבח אדמה והו"ד בס' ארץ חיים, וכן המנהג פשוט האדנא בעיה"ק ירושלים ת"ו בין הת"ח מכל העדות, – חסידים ופרושים וספרדים.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.