שלום רב בבקשה יש 2 שאלות
1. אני בפרק מ בתניא שמדובר שאע"פ שהמעשה עיקר הכונה מאיר למצוה ומעלה ככנפים. והמעשה לעתיד יש לו ערך ועיקר.
אבל למדנו לפי אר"י הקדוש וגם מהרמב"ם שעבודה בלי שמחה מביא הקללות אע"פ שהיה עבודה, רואים שלא מספיק המעשה .וכן מצוה עם כונה נגדית זה לא מצוה, וכן לקנטר עדיף שלא נולד.
2. אמרנו שאדם שמקיים מצוה צריכים לעמוד כי באותו רגע הוא מרכבה האם אפשר להגיד שבגלל זה אדם שלא גר בארץ כאילו אין לו אלוקה. כי פה מקיים מצוה תמידית ובחו"ל רק כשהמקיים
תודה רבה