האם ניתן לחבר בשבת 'מוט מטאטא' לראשו?
האם ניתן לחבר בשבת 'מוט מטאטא' לראשו?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיג סעיף ט: התוקע עץ בעץ, בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד, הרי זה תולדת בונה.
מגן אברהם סימן שיג ס"ק טז: התוקע וכו'. וכן התוקע העץ בתוך הקורדם חייב וכן המפרק עץ תקוע חייב משום סותר והוא שיכוין לתקן (רמב"ם פ"י):
מחצית השקל אורח חיים סימן שיג ס"ק טז: התוקע כו'. והוא שיתכוין לתקן. באמת הרמב"ם לא כתב והוא שיתכוין לתקן כי אם במפרק, ואתי שפיר, דאם אינו מתכוין הרי הוא מקלקל, אבל באמת גם בדין א' בתוקע עץ תוך הקורדם לענ"ד בעינן שיתכוין לתקן, אבל אי לא נתכוין לא, אף על גב דהוי פסיק רישיה, מכל מקום בתיקון כלי לא אמרינן פסיק רישיה, כמו שכתב מ"א בשם מגיד משנה [שבת יב, ב ד"ה אבל] בסימן שי"ח ס"ק ל"ו, ע"ש הטעם:
משנה ברורה סימן שיג ס"ק נד: בעץ עצמו – בין בבנין ובין בכלי. וכן התוקע העץ בתוך הקרדום [או שתקע יתד בתוך הבית יד של הקרדום כדי להדקו] וכן המפרק עץ תקוע חייב משום סותר והוא שיתכוין לתקן [רמב"ם]:
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שיג סעיף יט: לא אמרו שאין בנין וסתירה בכלים אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע כגון נטילת הדלת מהכלי והחזרתה שאין החזרה בנין גמור הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי שאינה תקועה שם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור וכן כל כלי שהוא של פרקים אם אין פרקיו תקועין בחוזק אין בפריקתן סתירה גמורה ולא בהחזרתן בנין גמור
אבל העושה כלי מתחלתו הרי זה בנין גמור וחייב משום בונה והשובר כלי שלם הרי זו סתירת בנין גמור וחייב משום סותר וכן התוקע העץ בתוך הקרדום להיות לו לבית יד חייב משום בונה וכן כל התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד הרי זה תולדת בונה וחייב וכל המפרק עץ תקוע חייב משום סותר כמו הסותר בנין גמור:
ערוך השולחן אורח חיים סימן שיג סעיף ג: תולדות בונה כתב הרמב"ם שם דין י"ב וז"ל הבונה כל שהוא חייב המשוה פני הקרקע בבית כגון שהשפיל תל או גיא ה"ז בונה וחייב וכו' תולדות בונה העושה אהל קבוע וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו ה"ז תולדת בונה וחייב וכן המגבן את הגבינה ה"ז תולדת בונה ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרות עכ"ל וי"א דזהו רק מדרבנן [מ"מ שם] ואיזה דמיון הוא מגבן לבונה מפני שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד ה"ז תולדת בונה [רמב"ם פ"ז הל' ו']:
סעיף ד: וכן המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו ה"ז תולדת בונה וכן כל היוצא בו וכן התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד ה"ז תולדת בונה וחייב וכן העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להם האורה חייב משום בונה ואף על גב דקיי"ל דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח [גמ' קמ"ו:] האמנם לול של תרנגולים כן הוא דעשוי להכניס אור ואויר ולהוציא הבל הסרחון [שם] וכן המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע חייב משום בונה [עירובין ק"ב.] וכן של בית אבל לא של שידה תיבה ומגדל כמו שיתבאר בסעיף כ"ז:
מחצית השקל אורח חיים סימן שיג טז: התוקע כו'. והוא שיתכוין לתקן. באמת הרמב"ם לא כתב והוא שיתכוין לתקן כי אם במפרק, ואתי שפיר, דאם אינו מתכוין הרי הוא מקלקל, אבל באמת גם בדין א' בתוקע עץ תוך הקורדם לענ"ד בעינן שיתכוין לתקן, אבל אי לא נתכוין לא, אף על גב דהוי פסיק רישיה, מכל מקום בתיקון כלי לא אמרינן פסיק רישיה, כמו שכתב מ"א בשם מגיד משנה [שבת יב, ב ד"ה אבל] בסימן שי"ח ס"ק ל"ו, ע"ש הטעם:
אליה רבה סימן שיג ס"ק (יג): עד שנתאחד וכו'. לכן אין לאסור מה שתוקעין עצים קטנים בשטענד"ר כדי להגביה (מלבושי יום טוב סק"ד), (ועסי' ק"י) [ועיין סק"י] וצ"ע. כתב הרמב"ם פ"י [הי"ג] דהמכניס יד קרדום בתוך עץ שלו חייב [דהוי תולדת בונה]. הסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע אם מתכוין לתקן חייב משום סותר [עי' מג"א ס"ק טז]:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.