כדי להבין את המענה לשאלתך, צריכים אנו להקדים ולדון בדין תיקון כלי בשבת, מה נחשב תיקון כלי ומה לא, ולפי זה נראה אם החזרת האבזם היא מותרת או אסורה.
ובתחילה, יש לנו להביא את מה שמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיג סעיף ח בעניין ספסל שנמשט אחד מהרגליים שלו ורוצים להחזיר את הרגל למקומו – ספסל שנשמט אחד מרגליו, אסור להחזירו למקומו; ולהניח אותו צד השמוט על ספסל אחר, יש מי שמחמיר לאסור (וע"ל סי' ש"ח).
וביאר את הלכה זו במשנה ברורה, שהכוונה בדברי הרב המחבר שרוצה להחזיר למקומו, הוא לאו דווקא אם רוצה להחזירו בחוזק, אלא אפילו לעשותו רפוי גזירה שמא יתקע ביתד כדי לחזקו.
והטעם והסיבה של יש מי שמחמיר – ואפילו בטלטול אסור לדידהו והכל מטעם גזירה דלמא אתי להניח הרגל בתוכו ולתקוע וכן סתם הרמ"א לעיל בסימן ש"ח סט"ז בהג"ה כהיש מי שמחמיר ועי"ש במ"ב ובה"ל כל פרטי דין זה.
ומה שמציינים לסי' ש"ח הכוונה בזה דשם מבואר דאם ישב עליה כבר כך פ"א מבע"י כשהיה סמוך על ספסל אחר מותר גם בשבת לסמכו על ספסל אחר ולא חיישינן שמא יתקע.
והאריך וביאר את הדברים בס' ערוך השולחן, שמפרט במקרים נוספים מהו הדין, ולפי זה נוכל לראות גם כן מהו הדין בנידון שלנו, בתחילה הוא מבא – וכן המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו ה"ז תולדת בונה וכן כל היוצא בו וכן התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד ה"ז תולדת בונה וחייב וכן העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להם האורה חייב משום בונה ואף על גב דקיי"ל דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח [גמ' קמ"ו:] האמנם לול של תרנגולים כן הוא דעשוי להכניס אור ואויר ולהוציא הבל הסרחון [שם] וכן המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע חייב משום בונה [עירובין ק"ב.] וכן של בית אבל לא של שידה תיבה ומגדל כמו שיתבאר בסעיף כ"ז.
ומוסיף, שאפילו בכלי של פרקים אם תקע פרקיו דהיינו שהדקם בחוזק בענין שצריך לזה גבורה ואומנות הרי זה בנין גמור וחייב משום בונה אם עשוי להתקיים הרבה ואם אינו עשוי להתקיים הרבה הרי זה בנין עראי ואסור מדברי סופרים אלא אם כן אינו עשוי לקיום כלל כמו שיתבאר:
ולאחרי זה מוציא הלכה – לפיכך כל כלי של פרקים שנתפרק אסרו חכמים להחזירו בשבת אפילו אינו מהדקו אלא מעט בענין שהוא רפוי ואינו רפוי גזרה שמא יתקע בחוזק אבל אם אינו מהדקו כלל אלא מניחו רפוי לגמרי מותר.
והוא שדרכו של כלי להיות כך רפוי לעולם אבל אם דרכו להיות מהודק ותקוע בחוזק אף שעכשיו מניחו רפוי אסור להחזירו גזרה שמא יתקע.
וכוס של פרקים יש אומרים שאף שדרכו להיות מהודק קצת מותר להחזירו ולהדקו קצת ואין חוששים שמא יתקע בחוזק לפי שאין דרך הכוס כלל להדקו כל כך בחוזק עד שיתחייב עליו משום בונה ולא אסרו להדק אפילו מעט אלא במטה של פרקים וכל כיוצא בה משאר הכלים שיש לחוש בהם שמא יתקע בחוזק ויש אומרים שאין חילוק בין כוס לשאר כלים ואסור להחזיר הכוס אלא אם כן מניחו רפוי לגמרי ויש להחמיר כדבריהם אלא אם כן במקום צורך גדול אזי יש לסמוך להקל אם אין דרך הכוס כלל להדקו בחוזק.
אבל כוסות העשויים בחריצים סביב ומהודקים בחוזק לדברי הכל אסור להחזירם אפילו מניחם רפויים לגמרי ומכל מקום כיסויי כלים העשויים כך בחריצים סביב (שקורי"ן שרוי"ף) אף על פי שמהדקין אותם בחוזק מאד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילתן משום סתירה ולא בהחזרתן משום בנין לפי שאינן עשויין לקיום כלל רק לפותחן ולסוגרן תדיר גם בשבת עצמה ולא אסרו בנין עראי וסתירתו אלא כשאינו עשוי על מנת לסותרו בשבת עצמה כמו שיתבאר בסי' שי"ד.
ובעצם, הוא הדין בכל כלי של פרקים שהוא מהודק בחוזק בענין שהיה חייב משום הידוק זה אסור לפרקו בשבת משום סותר אבל אם הוא מהודק קצת שאין איסור בהדוק זה אלא משום גזרה שמא יתקע בחוזק אין בו ג"כ משום סותר ומותר לפרקו לכתחלה.
ולפי כל זה נראה, שאין לחבר את האבזם לרצועת החגורה, מאחר וזה נעשה על ידי הידוק המתכת בחוזק לרצועת העור – על מנת שלא להתירו, ונחשב כמתקן כלי בשבת.
