חק תוכות הוא אחד הפסולים בכתיבת סת"ם.
כאשר כותבים ספרי תורה תפילין מזוזות ומגילת אסתר אזי יש
לכתוב את המילים שנאמר "
וכתבתם לאות על ידך". איך אפשר שאות תהיה כתובה על הקלף מבלי שיכתבו אותה?
אלא שיש אופנים נוספים ליצור צורה של אות ולא על ידי כתיבה אלא על ידי מחיקה. לדוגמא, כאשר נופלת טיפה של דיו ויוצרת כתם שחור על הקלף, לאחר שהדיו מתייבש אז ניתן לקחת סכין מנתחים מספר חמש עשרה או מספר עשר שהם סכינים מאוד מאוד חדים עם ראש מעוגל וכך על ידי גירוד ניתן די בקלות – למי שמיומן בדבר – לחקוק את הדיו המיותר ולהשאיר דיו יבש בצורה של האות שאותה אני רוצה שתהיה כתובה כאן. זה מה שנקרא 'חק תוכות'. ישנם אופנים נוספים של יצירת אות באופן האסור שזה גם נקרא חק תוכות ולדוגמא כאשר נופלת טיפה של דיו קטנה ואנו משאירים אותה כך ורק מוסיפים לה פס קצת ארוך מלמטה כך שתיווצר האות ו' אזי אמנם יש כאן מעשה כתיבה בחלק התחתון של האות אבל החלק העליון של האות נעשה לא על ידי כתיבה אלא על ידי נפילה של טיפת הדיו על הקלף וזה גם נקרא חק תוכות.
דוגמא נוספת למשל, אם הסופר רצה לכתוב את האות "ה" ובטעות נתמלא החסר ויצאה האות "ח", ומחק הסופר את המקום שנתמלא והפך את האות להיות "ה", הכתיבה פסולה, ויש למחוק את האות ולכתבה מחדש.
נביא עוד דוגמאות:
- סופר שהתחיל לכתוב את האות אל"ף והקולמוס שלו היה מלא בדיו יתר על המידה, וכשבא להשלים את האות נתמלא האות בדיו ונראה מלמעלה כמו עיגול שחור על כל האות (ולא ניכר צורת האות אל"ף). ומיד הסופר שאב את הדיו המיותר וחזרה האות לצורתה. השאלה היא – האם אנו נאמר גם בזה חק תוכות כיוון שהתבטלה צורת האות ושוב חזרה לעצמה ע"י שאיבת הדיו? האם מקרה זה יקרה חק תוכות או לא יקרא חק תוכות כיוון שהדיו לא נגע בקלף עצמו אלא הוא רק נשאר באויר אע"פ שהוא באמת שינה כביכול את האות. אך העובדה היא שכאשר הסופר שאב את הדיו האות חזרה לצורתה, סימן הוא שהדיו המיותר לא נגע בקלף.
מצד שני האות נעשתה לא ע"י כתיבה אלא ע"י שאיבה ועוד אם היינו משאירים את הדיו קצת על האות ולא שואבים אותו מהר, היה נופל על הקלף. ולכן זו סברה לומר שכן היתה פה פעולה של חק תוכות.
- סופר שהשאיר יריעה כתובה אך הכתב יבש, ונשפך לו בטעות דיו על היריעה, מיד כשראה זאת ספג את הדיו שנשפך. אמנם יש קצת מראית אפור על הקלף אחרי שניקה אותו, אך ניתן לקרוא בבירור את המילים. האם מקרה זה יקרה חק תוכות או לא יקרא חק תוכות?
במקרה זה- אנו נאמר ודאי שהיה כאן חק תוכות כיוון שהאותיות השתנו לגמרי ואבדו את צורתם, ומה שהסופר הצליח להחזיר את צורתם ע"י ספיגת הדיו, בגלל שהכתב היה יבש והדיו שנשפך היה נוזלי ואפשר לספוג אותו ועדיין לא נכנס / נספג בקלף.
חשוב לציין שפסול של חק תוכות הוא דבר שאין אפשרות לעלות עליה כיון שזה לא מחייב שנראה בכלל שנעשתה כאן מחיקה בקלף בשביל שנחשוד שעשו כאן משהו ואפילו אם כן נשאר רושם של מחיקה בקלף אזי תמיד נתן לומר שזה מחיקה שנעשתה בכשרות.
יש מושג שנקרא 'חצי חק תוכות' שלגביו יש מחלוקת האם זה כשר או פסול. מהו מושג זה? חצי חק תוכות מתייחס למצב בו אנו כתבנו חלק מהאות וכעת האות עדיין לא נקראת גמורה בכלל, ועכשיו נוצרה בעיה הלכתית שתמנע מאתנו להשלים את האות ואם נמשיך לכתוב את האות זה יצא לנו אות פסולה. בשביל למנוע את הבעיה הזו אנו כעת (לפני שהשלמנו את כתיבת האות) מוחקים את הבעיה שנוצרה (הבעיה יכולה להיות לדוגמא שטיפה של דיו נפלה לנו על חצי האות שכתבנו וקלקלה את הצורה שלו, או אם חצי האות שכתבנו נמרח קצת על הקלף, או שכתבנו את חצי האות לא כמו שצריך לא כמו שצריך). ולאחר שמחקנו את הדבר הבעייתי אנו ממשיכים לכתוב את האות. יש מהפוסקים האוסרים דבר זה ובשביל שזה יצא לנו תקין הם מצריכים למחוק לא רק את הדבר הבעייתי אלא את כל החצי אות ולכתוב הכל מהתחלה. אך יש מהפוסקים המתירים לעשות כך.
