חבישת פאה לאישה

דבר ראשון, ברצוני לאחל לכם בהצלחה רבה בתהליך ההתקרבות, שתלכו מחיל אל חיל מתוך שמחה וטוב לבב, כפי רצון ה' והרבי. עלו והצליחו.
בדבר שאלתך, אכן ישנם מנהגים שונים בעדות ישראל ובכללות לפי פסיקת הספרדים עדיף כיסוי ראש כמטפחת וכדומה ולא פאה, אך לדעת הרבי מלובביץ' חבישת פאה עדיפה על פני מטפחת, ונפרט את הדברים להלן:
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ע"ה בתחילתו) הובאו מספר דינים הנוגעים לאמירת קריאת שמע, היכן ומתי אסור לקרוא, ואחד מהם הוא כנגד שער האישה (הנחשב כ"ערווה" ולכן אסור לקרוא ק"ש כשהשיער גלוי), וז"ל:
"שער של אשה שדרכה לכסות אסור לקרות כנגדו, הגה (אפי' אשתו), אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר".
וכתב הרמ"א: "הגה וה"ה השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן (ב"י בשם הרשב"א) וכ"ש שער נכרית אפי' דרכה לכסות (הגהות אלפסי החדשים)". ע"כ.
ובמשנה ברורה (שם סקי"ד) ביאר, שהרשב"א מיקל במקרה של בגד הצומת את השער למקומו (מעין כיסוי ראש) וקצת שיער נשאר חשוף, שבזה מיקל הוא לומר שאין הדבר נחשב כ"ערוה", ומותר לקרוא ק"ש כנגדו. אך אעפ"כ מצטט מהזוהר שיש להקפיד שלא ייראה שום שיער של האישה, וגודל הזכות שבכך שמביא לבנים יראי שמים וכו'.
ובס"ק שאחרי זה ממשיך המשנ"ב:
"קרי נכרית להשער שנחתך ואינו דבוק לבשרה. וס"ל דע"ז לא אחז"ל "שער באשה ערוה", וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת הראש.
ויש חולקין ואומרים, דאף בפיאה נכרית שייך "שער באשה ערוה" ואיסור פריעת ראש.
וכתב הפמ"ג דבמדינות שיוצאין הנשים בפיאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע. ומשמע מיניה שם דאפילו שער של עצמה שנחתך ואח"כ חברה לראשה ג"כ יש להקל. ובספר מגן גבורים החמיר בזה עי"ש. וכתב עוד שם, דאם אין מנהג המקום שילכו הנשים בפאה נכרית, בודאי הדין עם המחמירין בזה משום מראית העין עי"ש". ע"כ.
לעומת המתירים, יש פוסקים שאסרו לגמרי לבישת פאה נכרית, ולדעתם רק כיסוי ראש כמטפחת וכדומה ממלא את חובת כיסוי שיער האישה, ומהם שו"ת באר שבע (סימן יח), שדי-חמד ועוד.
הרב עובדיה יוסף התנגד למנהג לבישת פאה, ועיקר דבריו מרוכזים בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ד, ג, ג. וכן בח"ה ה').
אמנם גם בקרב הפוסקים הספרדים יש שהתירו זאת, כדוגמת הרב עובדיה הדאיה בספרו שו"ת ישכיל עבדי (ח"ז אבן העזר טז), וכן דעת הרב מרדכי אליהו (אלא שהזהיר אודות הפאות בימינו שהן ודאי לא בגדר הצניעות ובכך עדיף מטפחת על פני הפאה, נאמר בעת שיעור בבית הכנסת מוסאיוף בירושלים מופיע באתר "הרב מרדכי אליהו"), ועוד רבנים.
דעת הרבי מלובביץ' בנושא זה:
הרבי הביע דעתו ריבוי פעמים שיש עדיפות לפיאה על פני מטפחת, מסופר גם שבשנים הראשונות לנשיאות היה מתנה את השתתפותו בחופה כמסדר קידושין בתנאי שהכלה תכסה ראשה בפיאה דוקא (הנקראת באידיש "שייטל"), להלן נצטט מספר מענות הרבי בנושא:
באגרות קודש (חט"ז עמ' של-שלא) כותב הרבי:
"במ"ש אודות כיסוי הראש – כבר גיליתי דעתי זה כמ"פ, שכיסוי במטפחת (טיכל) בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] בדורותינו אלה, אינו מחזיק מעמד, כיון שבכל פעם ופעם (ההדגשה במקור!) עומדת האשה בניסיון, אם לכסות כל שערה או רק חלק מהם או כו', מפני שלא תתבייש מפני המלעיגים (אף שאינם אלא בדמיונה, או לפעמים גם במציאות) משא"כ בלבישת שייטל, הריא אי אפשר להסיר השייטל כשנמצאים במסיבה וכיו"ב. . . אלא שכמובן צריך לברר הענין במקומם, אם אין זה בגדר פרצה ח"ו . . .וללבוש שייטל לא בערך טוב מאשר אופנים אחרים. . .". ע"כ.
במכתב אחר (אג"ק חט"ו עמ' ח') כותב הרבי לבחור אודות הצעת שידוך שהיא הצעה נכונה, אך מתנה זאת שהכלה תחבוש פאה לאחר החתונה, ובלה"ק:
..במענה על מכתבו מיום ג', בו כותב אודות הצעת הנכבדות עם מרת… ונכונה ההצעה כמובן לאחרי שתקבל על עצמה הנהגת ביתם באופן חסידותי, לבישת שייטל וכו'. ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת…". ע"כ.
ישנם עוד ריבוי מכתבים ומענות של הרבי בנושא. אך קצרה היריעה, ורק אציין מקורות נוספים אם תרצו לעיין ולראות את הנושא בשלימותו.
לקט שכחת הפאה – מאת הרב שד"ב הלוי וולפא שיח', שריכז את הנושא בצורה מסודרת ובהירה.
שיעור (מוקלט ומוסרט) מאת הרב שאול סילם שיח' (באתר מכון הלכה חב"ד).
אחרית דבר נציין את אזהרת הפוסקים שהפיאה תהיה צנועה ועומדת בסטנדרטים שנקבעו כיום (מבחינת אורך וכו'), ע"מ שלא יצא שכרו בהפסדו, וד"ל.
ובעז"ה בזכות זו של הקפדה על לבישת הפאה תזכו לכל הברכות כפי שכותב הרבי (אג"ק חט"ז עמ' רט):
"שכר הדבר. . .בבנין בבני בנים, נוסף על שכרה עצמה, שכרה מצד הענין ושכרה מפני שממשיכה שפע ברכה לכל בני ביתם".
בהצלחה רבה ועליה מחיל על חיל בטוב ובקדושה.