נושא: תפילה

זמן תחילת 'קידוש לבנה'

האם בכדי לקדש את הלבנה צריך ז' שלימים, או מספיק שיכנס יום הז'?

המנהג בפועל, שאין מקפידים על ז' ימים שלימים.

מקורות

בסידור רבינו הזקן כתב שאין לקדש הלבנה עד אחר ז' ימים למולד.


ובשערי תשובה או"ח (תכו סק"י) כתב שאפשר לקדש בליל ז', וכן בסידור האריז"ל כתב לקדש אחר ו' ימים. אבל החיד"א ברכי יוסף או"ח שם ס"ד מדייק בדברי הר"י גיקטיילא שצריכים להיות ז' ימים שלימים.


ובקובץ התקשרות' (להרב גינזבורג. גליון תנד ע' 15) האריך בזה, ומסיק שאין מנהגנו לדייק בז' ימים שלמים.


וז"ל שם: כתב אדמו"ר הזקן בסידורו בכותרת קידוש לבנה. "עץ פי הקבלה אין לקדש הלבנה עד אחר ז' ימים למולד". והנה מהלשון עד אחרי – משמע לכאורה שיש להמתין להשלמת ז' ימים שלמים כדעת המקובל רבי יוסף גיקאטילייא שהובא בבית יוסף לטור או"ח סי' תכו ובשולחן ערוך שם.


אמנם בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על הסידור ציין להוספות לתורה אור פרשת יתרו, שמבאר העניין על פי דא"ח, והלשון שם "והנה קידוש הלבנה ידוע שהוא בז' ימים בחודש". וכן בתורת חיים פ' שמות הלשון "כמבואר בפרי עץ חיים בזמן קידוש הלבנה שהוא בז' ימים למולד, מצד שכאשר עבר עליה ז' ימים אז כבר נמשך בה ז' מידות וראויה לקידוש, וכך בעניין הספירה בהגיע יום הג' בשבוע הז' נשלם ובא כל הז' ספירות ואף על פי שהיה צריך להיות ביום הז' לסיוון כלבנה שמתקדשת בז' בחודש אבל מצד שנשלם ביום זה כל ז' השבועות דספירת העומר שהוא העיקר לקידוש ולייחוד על כן לא צריך להיות הכנה רק עד יום ה' לסיוון"


אם כי כאן זו רק המשמעות שאין צריך ז' שלמים ולא במפורש.


בשיחת שבת קודש פרשת תרומה ו' באדר ראשון תשמ"ו סעיף כא נאמר, במוצאי שבת קודש שמקדשים בו את הלבנה להיותו ז' ימים אחר המולד", ואז לא היו ז' שלמים. ועדיין יכולים להתעקש ולטעון שכיוון שבזמן המעונן בחורף מקדשים אפילו מג' ימים ואילך, הוסיף הרבי עניין זה רק ליתר שזאת לפי הדעה הסבורה שאין צריך שלמים.


ועוד ועיקר בהגהות הרבי בשולי גיליון ס' שער הכולל ציין לעניין זה שני מקורות בספרי הקבלה בהקדש מלך זוהר ב' וארא ל, ב. עשרה מאמרות מאמר אם כי חי חלק א' סוף סעיף יט. ומעניין ששני המקורות הללו סוברים שאין צריך ז' שלמים.


וזה לשון המקדש מלך בח"י דף לב קבלנו מרבינו האר"י ז"ל שלא לקדש הלבנה עד ז' למולד לעומת כחב"ד חג"ת דזעיר אשר מהם ולמטה מתחיל בנין המלכות סוד הלבנה כמ"ש בזוהר וארא ז"ל ת"ח מלכותא קדישא וכו' ומזה ישכילו טעמו של דבר שלא לקדש את הלבנה עד אחר שבעה ימים ואף אם חל מוצאי שבת אחר ד' וה' מהמולד לא יקדשוה כל שלא עברו עליה ז' ימים עכ"ל ומזה כנראה מזה שלא נקט גם אחר ו' מהמולד דייק בס' אגרא דפרקא שנראה דעתו שאין צריך שלמים ולבניין המלכות די שנבנית עד אמצע התפארת וכו' ובס' עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו כתב זאת במפורש שאפשר לקדשה כבר בליל שביעי.


ואכן בנוגע למעשה מסר לי הגה"ח ר' אליהו שי' לנדא בשם אביו הרב ז"ל, שנהגו כדבר הפשוט שחיסרון של כמה שעות, היינו כשנמצאים כבר בתוך היממה השביעית, אינו מעכב את קידוש הלבנה.