נושא: הלכה

זימון לוי לעלייה לתורה

באם הגבאי העלה 'כהן במקום לוי', ולבסוף נתברר שיש לוי בבית הכנסת, האם יעלה את הלוי?

אם רק קראוהו לעלות ועדיין הכהן לא התחיל לומר את ברכת התורה עצמה (אף אם כבר אמר 'ברכו'), יפרוש הכהן ויעלה הלוי כסדרו. אך אם כבר בירך ברכת התורה – ימשיך ויקרא בתורה.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף ו: אם נכנס הכהן לבהכ"נ אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה, אינו פוסק, אבל ברכו לא הוי התחלה, ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי. הגה: אבל ראשון יוכל לעלות; (ב"י מהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג) וכשקורין אותו, אומרים במקום כהן, שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור).

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף ו (יט) אחר שהתחיל וכו' – היינו שאמר ברוך אתה ה':

(כ) אינו פוסק – כדי שלא תהיה ברכה לבטלה ועוד דלא נחשב פגם להכהן דיתלו שלא היו שם בשעה שקראו להישראל או שמא שגגה היא שסברו שאינו שם. ומסתברא דעולה הישראל למנין ז' וא"צ לקרות הכהן אחריו ואפילו אם היה הכהן בביהכ"נ בשעה שקראו הישראל והם טעו וסברו שאינו שם וקראו לישראל ג"כ עולה למנין ז' ואחר הישראל לא יעלה הכהן דיש לחוש לפגמו שיאמרו שאינו כהן מדקרא אחר ישראל:

(כא) לא הוי התחלה – דאין זה לבטלה דהרי ענו הקהל ביהל"ו [הגר"א] ואפ"ה חוזר הכהן ואומר ברכו [א"ר]:

(כב) ועומד הישראל – כדי שלא יתבייש:

(כג) ולא יעלה אחריו לוי – דכיון דישראל קראו לפניו אם יעלה אחריו לוי יאמרו שהראשון כהן היה ואף שאמר במקום כהן כשקראוהו וכדלקמיה אפ"ה חיישינן מפני הנכנסים אח"כ שלא שמעו כשקראוהו [פרישה]:

(כד) יוכל לעלות – דלא גרע מישראל ודוקא כשאין הישראל גדול מהלוי דאל"ה יקראוהו ראשון ושוב לא יקראו ללוי כלל [אחרונים]. ולענין לקרות ללוי שלישי או רביעי במקום שקראו לישראל במקום כהן י"א דמותר ויש אוסרין ולפי המבואר לקמן בסוף סעיף י' במ"א בשם הלבוש דבמדינות אלו אין נוהגין לקרות לכהן או ללוי רק לאחרון או למפטיר אין נפקא מינה בזה:

(כה) וכשקוראין אותו – היינו בין כשקוראין ישראל במקום כהן או לוי:

ערוך השולחן אורח חיים סימן קלה סעיף יג: והנה רבינו הב"י בסעיף ו' כתב דאם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי עכ"ל וזהו כפי' הראשון ורבינו הרמ"א כתב על זה אבל ראשון יוכל לעלות וכו' עכ"ל ויש מי שאומר דס"ל דגם לפי' הראשון כן הוא [מג"א סק"י] ואינו כן דזהו רק לפי' השלישי ומה שלא כתב בלשון י"א משום דלפי לשון המחבר אין הכרח שאינו כן וכן דרכו בכל מקום ולפ"ז כן הלכה למעשה דראשון יעלה אבל אחר הישראל לא יעלה וכן המנהג הפשוט וכשקוראין אותו קוראין במקום כהן שלא יטעו לומר שזהו כהן [גם הט"ז בסק"ו פוסק כן וכתב דלא כהמג"א שזהו גם לפי' ראשון אך מה שתפס הט"ז דזהו לפי' שני ובמקצתו חולק הרמ"א תמיהני עליו דזהו ממש פי' השלישי שהוא פי' הרא"ש והטור וממילא דזהו רק בשוין אבל כשהישראל גדול קורא ישראל ואחריו לוי אבל אין המנהג כן ובזה תפסנו דיעה ראשונה שאין הלוי עולה אחר הישראל ודו"ק]:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף ז: אם היו כהן ולוי בבהכ"נ, וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית, אין מפסיקין אותו.

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף ז: (כו) והתחיל לברך – היינו ג"כ שאמר ברוך אתה ה' אבל ברכו לבד לא הוי התחלה ועולה הלוי לברך ולקרות וכאן אין צריך הכהן להמתין לקרות אח"כ דהלא כבר קרא מתחלה [אחרונים]:

ט"ז אורח חיים סימן קלה ס"ק ז: והתחיל לברך. גם כאן לא הוי ברכו התחלה:

פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן קלה ס"ק ז: והתחיל. עיין ט"ז. גם כאן ברכו לא הוה התחלה, ועיין אליה רבה אות [י], וכפי הנוסחא שלפנינו אתי שפיר. ובכאן אין צריך הכהן לעמוד, כי לית ליה בושה, שכבר עלה, מה שאין כן בישראל ובא כהן שיעמוד ישראל מפני הבושה. ועיין לבוש סעיף ז', וכן כתב הנ"ץ [עטרת צבי] [ס"ק] י"א, יע"ש בזה. ועיין מ"א [אות יא] בזה:

עטרת צבי אורח חיים סימן קלה ס"ק יא: אין מפסיקין. דאין דוחין מצות לא תשא את שם ה' משום פגמו של לוי. וגם שיש לומר שלא יתלו הדבר משום פגם אלא יאמרו שלא היה בשעה שפסק הכהן, או שמא שגגה היתה שהיו סבורים שאין שם לוי. ודוקא אם התחיל הכהן לברך, אבל אם אמר ברכו לחוד מפסיק ואינו צריך לעמוד על הבימה כיון שכבר קרא: