נושא: כשרות

וויסקי מותר לשתיה?

האם זה נכון שאלו ששותים 'וויסקי' ששורין אותם בחביות של יין, וקבלו טעם היין, עוברים ממש על איסור של שתיית יין נסך וצריכים לעשות תשובה (כמו שהרמ"א פוסק שצריכים לצום חמש צומות (בשו"ע יו"ד סוף סי' קכ"ג))??

 

 

אפשרי להסביר את זה בב' אופנים: א'. היצרנים רוצים את טעם העץ של החבית, והטעם שלו חריף מידי, והיין ממתיק את הטעם החריף של העץ. – ולפי זה בטוח שאין ליין דין של 'דבר המעמיד' וטעם היין בטל ואף היין לא נכנס לתוך הוויסקי, רק מתקן הטעם של העץ.


ב'. היצרנים כן רוצים טעם היין המעורב עם טעם העץ, אלא 'טעם חדש באו לכאן' מעורב עם שני מרכיבים היין והעץ אלון, [שאם היו רוצים רק טעם היין היו מערבים רק יין בלי חביות]. דין זה נקרא בהלכה "זה וזה גורם" ולא אוסר את הוויסקי.


דין זה דומה לדיון של הצ"צ (בש"ת יו"ד סי ס"ז) – בנידון שבתהליך עשיית הצוקר, היו מכניסים שני אחוז דם. המטרה של הדם היה לטהר ולנקות את הצוקר. הצ"צ רוצה להתיר את הצוקר, מהטעם שבתוך הצוקר אין הטעם של הדם וגם אין שם הטעם של הסלק שממנו עשו את הצוקר. אלא 'טעם חדש – של הצוקר – הגיע לכאן' ודינו כמו 'זה וזה גורם' שמותר. וזה לשונו הקדוש:


"ועפ"ז י"ל בנ"ד שהדם מועט מאד במוחל הבוריקעש רק אחד בחמשים ואין נרגש כלל שום זכר בהצוקער מן דם כלל רק שבאנו לחוש כיון שאין בהצוקער ג"כ טעם בוריקעש א"כ ה"ז טע


חדש לגמרי א"כ י"ל שהאיסור הי' ג"כ גורם לצמיחת הטעם החדש הזה וע"ז י"ל לו יהי כן כיון דזוז"ג שרי א"כ טעם זה החדש לא חשבינן לי' טעם האיסור כלל כיון דמשונה ומובדל לגמרי תכלית ההרחק מטעם האיסור א"כ אין טעם האיסור רק כגורם לטעם זה עם רבים מגורמי ההיתר שהם עיקריים כנ"ל וזוז"ג שרי אפילו כששניהן גורמין בשוה כ"ש בכה"ג ונמצא נשאר לחוש רק מצד ממשו של איסור בלי טעם והוא בטל ברוב" עכלה"ק לעניינינו.


ומכל הנ"ל יוצא לסיכום: יש מקום להחמיר ומי שמחמיר לא נקרא 'יוהרא', אבל אלו המקילים יש להם הרבה על מה לסמוך וח"ו להגיד שהם עוברים על איסור. ובפרט שבעינינו ראינו חסידים נגשים עם בקבוקים של וויסקי לרבי.

מקורות