האם גם נשים צריכים להתיר נדריהם?
האם גם נשים צריכים להתיר נדריהם?
ראה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רלד סעיף נו: הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו, ובלבד שמצא שלשה מקובצים, אבל הוא לא יקבצם.
ובט"ז יורה דעה סימן רלד ס"ק מו: הבעל נעשה שליח. הטעם שאשתו כגופו וכאילו היא עצמה שם אבל אדם אחר לא דצריך הנודר לבוא לפני ב"ד כמ"ש בסי' רכ"ח סעיף (י"ז) [ט"ז]:
שלשה מקובצים. הטעם בר"ן דף ח' כיון דמחוורתא דצריך שיהיה הנודר בפני ב"ד אלא דגבי בעל הקילו לא הקילו אלא אם כן כבר מקובצים אבל לעשות מעשה כולי האי שיקבצם מתחלה בשביל זה לא שרי ובטור הביא תחלה דעת הר"א ממי"ץ טעם אחר על ג' מקובצים לפי שיטתו שם:
ובשו"ת רב פעלים חלק ד – אורח חיים סימן לד: וחמישתו יוסף עליו אם יוכל האיש להיות שליח להתיר נדרי אשתו שלא תצטרך לבא לב"ד לעשות התרה. וכן בימי תשובה שעושין התרה אם יוכל האיש להיות שליח בעד אשתו ולא תהיה צריכה לבוא לפני המתירים.
תשובה: אף על גב דקי"ל בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעי' י"ז דאין הנודר עושה שליח לשאל על נדרו אלא צריך לבא הנודר עצמו לפני ב"ד מ"מ הבעל נעשה שליח לאשתו מטעם דאשתו כגופו וכאלו היא עצמה באה לפני ב"ד, וכן פסק מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' רל"ד סעי' נ"ו וז"ל הבעל נעשה שליח להשאיל על נדרי אשתו ובלבד שימצא שלשה מקובצין אבל הוא לא יקבצם ע"כ. ודין זה הוא גמ' ערוכה בנדרים דף ח' ע"ב רבינא הוה לה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי א"ל אי מכנפין אין ואי לא לאו ופירש הר"ן ז"ל הטעם כיון דמחוורנא דצריך שיהיה הנודר בא בפני ב"ד אלא דגבי בעל הקילו לא הקילו אא"כ כבר מקובצים אבל לעשות מעשה האי שיקבצם מתחלה בשביל זה לא שרי ע"ש, ועוד איכא טעם בדבר ואין צורך עתה להאריך בזה.
על כן אם נדרה האשה נדר ומתביישת לבא לפני ב"ד להתיר לה עושה את בעלה שליח שישאל בעדה נדרה לפני שלשה ב"ד והוא יפרש להם הנדר שנדרה אשתו ויאמר החרטה שלה ויתירו לה, ורק לא יקבץ הוא את השלושה לשבת יחד כדי שיתירו נדר אשתו, ודווקא לבעלה תוכל לעשותו שליח אבל אדם אחר לא וכמ"ש לעיל. ואם אין בעיר שלהם שלשה ב"ד קבועים שיהיו מזומנים ומקובצים יחד מאליהם בלא"ה כדי שיבא הבעל לפניהם אלא צריך שאדם אחד יקבצם, כיצד יעשה יניח אדם אחר לקבצם בשביל עצמו דהיינו לעשות לו התרת נדרים כדרך שעושין בערב ר"ה ובערב יוה"כ כי התרה זו יכול האדם לעשותה בכל עת שירצה והוא יקבץ השלשה ויתירו לו ובעודם יושבים יחד להתיר לזה יבא גם הבעל אחריו ויגיד לפניהם נדר אשתו וחרטה שלה שעשתה אותו שליח לשאל בעדה ואז יתירו גם לה דהשתא כבר הם נקבצים ועומדים דשרי בכה"ג כמ"ש מרן ז"ל.
וכן אם רוצה האשה לעשות לה הב"ד התרת נדרים הנהוגה בערב ר"ה וערב כפור גם בזה תעשה את בעלה שליח וילך בעלה בפני ב"ד המתירים ויאמר נוסח התרת נדרים של שמעו נא רבותינו וכו' בעדו ובעד אשתו דהיינו שיאמר בפירוש שנדרנו ונשבענו אני ואשתי ואז הב"ד יאמר מותרים לכם וכו' בסתם דכוונתם עליו ועל אשתו וסגי בהכי, ורק צריך שאשתו תאמר לבעלה מקודם אני מתחרטת על כל נדרים ושבועות ואסורים וקונמות וחרמות והסכמות וקבלות ומנהגים ואתה תהיה שלוחי ותלך לפני ב"ד להתיר לי על כל הנזכר ותאמר לבעלה בכל לשון שתדע ואינו צריך בלשון הקודש דווקא.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.