נושא:

התייקר מחיר השוק של הדירה להשכרה

באם משכיר סיכם בעל פה עם השוכר שמשכיר לו את הדירה לשנה בסכום מסויים לחודש, ובאמצע השנה יתייקרו מחירי הדירות באזור, ובא המשכיר לשוכר ומבקש לעלות את שכר הדירה, וטוען שיש לו מישהו אחר שמסכים לשכור את הדירה במחיר היקר, האם יכול לעשות זאת?

 

כיון שסיכמו ביניהם את מחיר שכר הדירה לחודש ל'זמן קצוב' (שנה וכיוצ"ב), אזי אין ביכולת המשכיר לשנות את המחיר באמצע הזמן – עד לסוף אותו הזמן, וזאת גם אם מצא אדם אחר שמסכים לתת לו כפי המחיר היקר.

מקורות

שולחן ערוך חושן משפט הלכות שוכר סימן שיב סעיף ט: מה שאמרנו שאין המשכיר יכול להוציאו ולא השוכר יכול לצאת עד שיודיענו מקודם, אם הוקרו הבתים יש למשכיר להוסיף עליו ולומר לשוכר: או שכור בשוויה או תצא, וכן אם הוזלו הבתים יש לשוכר לפחות השכר ולומר למשכיר: או שכור לי כשער של עכשיו או הרי ביתך לפניך. מיהו דוקא  דהתנו הכי מקודם הזמן, ואעפ"י שעבר זמן הודעה; אבל אם עמדו בסתם, מסתמא דעתם היה על השכר הראשון. הגה: וכן אם שכרו לזמן קצוב, אף על פי שנתייקרו הבתים או הוזלו, אינן יכולין לשנות רק כפי שהתנו (הרא"ש כלל א'). מי ששכר בית לחבירו, והיה אוהבו ונעשה שונאו, אין יכול להוציאו מן הבית. ואם אמר ליה מתחלה שאינו משכיר לו רק משום שהוא אוהבו, ונעשה שונאו, יכול להוציאו (נ"י פרק השואל).


סימן שיב סעיף י: במה דברים אמורים, שהשכירו סתם. אבל אם השכירו לזמן ידוע, אף על פי שנתייקרו הבתים או הוזלו, אינם יכולים לא להוסיף ולא לגרוע.


סמ"ע סימן שיב ס"ק יד: דאתנו הכי קודם הזמן כו'. פירוש, שהבעה"ב יאמר להשוכר מכאן והלאה אם תרצה לדור בביתי צריך אתה ליתן לי כך וכך לחודש כפי מה שנתיקרו הבתים, ואם לא תרצה ליתן כל כך צא מיד, ואין צריך ליתן לו זמן ל' יום, וז"ש אף על פי שעבר זמן ההודעה, פירוש, שעברו הל' יום שצריכין להודעת המשכיר להשוכר שיצא, יכול זה לומר לו צא מיד או תן שכירות כפי שער היוקר שהוא לעת עתה, אבל אם כבר דר בו אין יכול להוציאו מידו כפי היוקר דלמפרע, וז"ש אבל אם עמדו בסתם כו':


ש"ך חושן משפט סימן שיב ס"ק י: וכן אם שכרו לזמן קצוב כו'. גם המחב' בעצמו כ' דין זה מיד אח"ז בס"י ע"ש ואגב שיטפא לא ראהו מור"ם ז"ל עכ"ל סמ"ע ולפע"ד ראהו וחדש כאן דקאי אדברי המחבר שכתב ואף על פי שעבר זמן כו' ר"ל שאע"פ ששכרו לזמן ודר בו אחר הזמן בסתם אף על פי שנתייקר או הוזל א"י לשנות ליתן בעד מה שדר יותר מהזמן כפי היוקר וכ"כ הריב"ש סי' תע"ה בשם תשובת רשב"א ודוק:


סמ"ע סימן שיב ס"ק טו: וכן אם שכרו לזמן קצוב כו'. גם המחבר בעצמו כתב דין זה מיד אחר זה בסעיף י' ע"ש, ואגב שיטפא לא ראהו מור"ם ז"ל:


ביאור הגר"א חושן משפט סימן שיב ס"ק כא: בד"א כו'. כמש"ל דשכירות ליומיה ממכר הוא:


פתחי תשובה חושן משפט סימן שיב ס"ק ז: אף על פי שנתיקרו הבתים. עיין בנחלת צבי במעשה באחד שהשכיר דירה לחבירו בביתו על עצים של בעה"ב, ובאמצע השנה נתיקרו העצים יותר מכפל ורצה בעה"ב לחזור מהמקח כו', ע"ש מה שכתבתי בזה:


ערוך השולחן חושן משפט סימן שיב סעיף י: המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב כיון שכלה הזמן יכול להוציאו מיד אפילו כלה הזמן באמצע ימות הגשמים וכן השוכר יכול לצאת מיד ואין צריכין להודיע זל"ז מקודם כבמשכיר סתם שיתבאר דכיון דשכר לזמן שניהם יודעים שכשיגיע הזמן רשות ביד המשכיר להוציאו מיד ולהשוכר לצאת מיד:


סעיף יא: המשכיר בית לזמן קצוב אף על פי שנתייקרו הבתים או הוזלו אינם יכולים להוסיף ולא לגרוע משא"כ במשכיר סתם כאשר יתבאר ואם מת המשכיר תוך הזמן אין היורשים יכולים להוציאו עד זמנו משא"כ במשכיר סתם ואם מת השוכר תוך הזמן אין המשכיר יכול לכוף ליורשיו שידורו בו עד הזמן ויש חולקין בזה ויתבאר בס"ד בסי' של"ד:


סעיף יח: אף על פי שאמרנו שאין המשכיר יכול להוציאו ולא השוכר יכול לצאת עד שיודיענו מקודם מ"מ אם הוקרו הבתים או הוזלו יש לכל אחד לשנות בהמקח כמו בהוקרו יכול המשכיר לומר להשוכר או תשלם מעתה כפי היוקר או צא ממנה כיון שלא קבענו זמן ובהוזל יש להשוכר לומר או אשלם לך מעתה כשער הזול או אצא ממנה והטעם דנהי דאין להמשכיר כח להוציאו ולהשוכר לצאת בלי הודעה מקודם אבל לענין המקח כיון שנשתנה השער והם לא קבעו זמן הרי מדינא התשלומין כפי המקח ההוה מיהו זהו דוקא כשהודיעו זל"ז שרוצים לשנות המקח מפני השינוי שנתהוה במקחי הדירות אבל אם לא הודיעו ועמדו בסתם מסתמא נתרצו שניהם על המקח הראשון דאל"כ היו מודיעים זל"ז וכ"ז בסתם אבל שכר לזמן קצוב אין יכולין להוסיף ולגרוע כמ"ש בסעיף י' [מ"ש בש"ע סעיף ט' ואף על פי שעבר זמן הודעה צ"ע ועי' סמ"ע]: