התאמת התורה עם "תורת ההתפתחות"

בתורה בכלל, ובתורתו של הרבי בפרט, מוצאים אנו כמה וכמה מקומות שבהם הוא מתייחס לשיטה זה, ופורך אותה מכל וכל.
בכל מקום הוא מכיוון אחר, מנקודה אחרת, ונלקטו ריבוי ביאורים ושיחות בספר "אמונה ומדע" ובספרים נוספים.
לפני שאגש לעצם העניין, כדאי להבהיר: ריבוי פעמים הוויכוח לא מביא את אף אחד מהצדדים למקום חיובי. הרבה פעמים נכנסים לויכוח מתוך נקודה נצחנית, שאחד תוקף את השני, וזה רק גורם שכל אחד יתבצר בתוך העמדה שלו ולא יקשיב בכלל למה אומר הצד השני.
לכן, שניגשים לדון עם מישהו שחושב לפי שיטה אחרת, גם היא שיטה שמופרכת מהיסוד, צריכים לתת לו את כל הכבוד הראוי לו בתור אדם. לא לגשת אליו בצורה נצחנית ופוגעת, אלא לדבר איתו בצורה תוכנית, מתוך כבוד וחיבה.
רק כך נוכל להביא אותו למקום של חיבור אמיתי ליהדות. כמובן שאין הכוונה ח"ו לכך שצריכים לקבל או להצדיק את דעתו, או לשנות בכהוא זה מן דברי התורה והמצוות. אלא השאלה היא לא על השיטה אלא על האנשים.
ובתוכן הענין במכתב משנת תשי"ג, התייחס הרבי לקושייה שמקשים בקשר לבריאת העולם יש מאין, וענה עליה מכמה וכמה כיוונים.
"היו מי שהקשו איך נבראו ומאין באו כמה וכמה סוגים ומינים שישנם בטבע, הן בדומם, הן בצומח, הן בחי והן במין האדם, וסברו להסיר גודל הקושיא על ידי שיטה שעל פיה לא היו בתחילה אלא יצורים פשוטים ביותר, ומהם נתפתחו במשך הזמנים יצורים ומסובכים יותר ויותר, עד שמההתחלה הראשונה של יצור בעל תא אחד נתפתחו החיות הגבוהות, ומין האדם בתוכם.
והנה, כדי שתוכל שיטה זו להקרא בשם "מדעית" צריכה להתאים ולמלא כמה תנאים…
1. ההתפתחות מיצור פשוט ליצור מורכב ומסובך צריכה להיות תופעה מצויה בטבע, ועל כל פנים צריך שיהיה מי שהוא איש נאמן, שיעיד שראה תופעה זו איזה פעמים. אבל עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה אברים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר.
2. המצב והתיאור על פי שיטת ההתפתחות צריך להיות יותר מובן ויותר פשוט מאשר האמונה שהכל נברא – יש מאין.
אבל אין כל הוכחה בטבע לומר שנקל יותר הוא שיצור פשוט יהפך סוף סוף לאדם – מאשר שהאדם יברא מאין ליש. או, במלים אחרות: הביאור אשר קבוצת אטומים ומוליקולא נתאחדו בבת אחת באופן כזה שהיוו מציאות אדם אינה מוקשה יותר מאשר לומר שקבוצת תאים פשוטים אשר עבר עליהם שינוי בתנאי "חייהם" נשתנו במשך הזמן לאברים שונים בתכלית אחד מחברו כמו המוח שבראש, גלגל העין ועקב הרגל." .
ובמקום נוסף, התבטא הרבי על אלו ש"מאמינים" בשיטה זו, מצד כמה וכמה קושיות שיש להם בה, אך הסביר הרבי מדוע אין זה באמת קושי כלל:
"יש מאמינים אוחזים בשיטת ההתפתחות, כי בלעדה קשה בעינם: למה היה לו להקב"ה לברוא כל כך הרבה מינים שונים שאין הם רואים בהם תועלת…
אבל אין קושיה זו סרה על ידי שיטת ההתפתחות, כיון שעל פי תורה גם חוקי הטבע הם ברצון הקב"ה, ואם כן יקשה מהי התועלת בחוקי טבע כאלה שבסיבתם נבראו כמה מינים שלפי הבנת המקשים אין בהם תועלת…
נמצאו עוד כמה קושיות ואי-הבנה בתכלית בשיטת ההתפתחות גופא, וגם כמה מאנשי המדע חולקים עליה…
וזאת להעיר, אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר)…
סדר הבריאה בפועל היה כפי שמסופר בתורתנו הקדושה, היינו שביום שלישי היה – תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו, היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב), וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי."
ולסיום, מספר הרבי, על זמן לימדיו בחיידר, "שלמדתי ב"חדר", קרה פעם שהתפתח ויכוח בין הילדים בנושא תורת ההתפתחות, כאשר אני מנסה להפריך שיטה זו בלהט. ניגש אלי הרבי שלנו, ואמר לי: מה לך ולפולמוס הזה? מי שרוצה דוקא ב"יחוס" זה, שמוצאו מקוף, ינעם לו ויבושם לו…"
וכמובן שעדיין כדאי לנסות להסביר לו את הנושא, אחד על אחד, בצורה מכבדת ומרימה. ובעז"ה ישוב הוא מטעותו, ויגיע לאמונה שלימה.