נושא: אבילות

השתתפות אבל בברית מילה

ב"ה. שלום וברכה. האם אבל בתוך השנה שלו, מותר לו להשתתף בשמחה של ברית מילה של הקרובים שלו, והאם מותר לתת לו מתנה בתוך השנה הזו?

בנוגע לשאלה האם אבל בתוך שנתו (על הוריו) יכול להשתתף בשמחת ברית מילה של קרובים, הנה החילוק המקובל בפוסקים הוא שתלוי היכן מתקיימת הברית.
שאם הברית מילה מתקיימת בבית הכנסת וכדו', המנהג שאינו משתתף ואוכל בסעודה, אך מותר לו להשתתף בשעת עשיית הברית עצמה. אמנם אם הברית מילה מתקיימת בבית בו מתגורר, מותר לו אף להשתתף ולאכול בסעודה.
ומקורה וטעמה של הלכה זו, הנה מקורה הוא ממה שכתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות (סימן שצא סעיף ב): על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש.
כלומר, שאבל שאבל ר"ל אבא ואמא שלו, הוא יכול להכנס לבית המשתה – היינו לסעודות של שמחה וכד', רק אחרי י"ב חודשים, אך קודם לכן אין לו להיכנס.
והגיה כבר עליו הרמ"א שם: "אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה, מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה… ויש אוסרין בסעודת ברית מילה. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי" .
היינו שמביא הרמ"א ב' דעות לעניין ברית המילה. הדעה הראשונה סוברת שמותר לו לאבל ללכת לסעודה של פדיון הבן או לברית מילה, ואילו הדעה השנייה שמביא הרמ"א היא סוברת שאין לו לאבל להיכנס לסעודת ברית המילה. ולכן פוסק הרמ"א בפועל, שלא לאכול "בשום סעודה בעולם" כל אותם שנים עשר חושים שהוא אבל – אם הסעודה והשמחה נעשים מחוץ לביתו של האבל, אך אם זה בתוך ביתו של האבל מקלים.
ובחידושי הריטב"א מסכת כתובות (דף ח עמוד א) כתב, שכל האמור הוא רק לענין השתתפות בסעודה עצמה, "אבל ליכנס שם למצות המילה – זה מותר, שלא נאסר ליכנס למצוה, אלא שלא יכנס לשמחה בלא מצוה וכדפרישנא בדוכתה בס"ד (מו"ק כ"ב ב').
אמנם מדבריו משמע, שאם משתתף במצוה יהיה מותר לו להשתתף אף בסעודה, שכל האיסור הוא "שלא יכנס לשמחה בלא מצוה", ומשמע שאם השתתף במצוה יכול להשתתף בשמחה. (עיין שם). אך למרות שמנהג שהביא הרמ"א אינו כן, מ"מ עכ"פ מובן, שלהשתתף רק במצוות הברית עצמה שרי ואין בזה איסור, וכדקדוק דבריהם שכל דיון האיסור הוא רק "לאכול.. שאוכל… סעודות.. בסעודת".. אך לא בעצם המצווה בלבד.
ולכן, כתבנו לעיל, שלעניין הסעודה עצמה – תלוי אם הסעודה נמצאת בתוך ביתו, שאזי יש להקל, או שהיא נמצאת מחוץ לביתו – שיש לאסור אליו.
אך לעניין הברית עצמה, הנה וודאי שמותר לו להשתתף בה אפי' היא נמצאת מחוץ לביתו. (וכידוע, עד כמה מנסים להקל בהל' אבילות, ולהקל על האבלים).
ובנוגע לשאלה האם מותר ליתן 'מתנה' לאבל בתוך שנתו, הנה תשובה זו היא תלויה על מי האבל אבל ר"ל.
אם הוא אבל על אביו ועל אמו, אסור לתת לו מתנה כל אותם י"ב חודשים שהוא אבל עליהם. כי האבילות עליהם היא אבילות חמורה יותר משאר סוגי האבלויות.
אך אם הוא אבל על שאר הקרובים, אסור לתת לו מתנה רק במשך שלושים יום, אך לאחרי אותם השלושים יום יהיו מותר.
ומקורה וטעמה של הלכה זו הוא ממה שמובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שפה – ש"אסור לשלוח מנות לאבל על אביו ואמו כל י"ב חודש"
ובקיצור שולחן ערוך (סימן ריב סעיף ב'): אינו רשאי להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים. לא ישלח מנות לאחרים ואחרים לא ישלחו לו כל שלשים [באבילות שאינה על אביו או אימו].
ובנוגע לזה שיש להקל בכלל בכל דיני האבילות, מביא אני את דבריו של הרבי, שמזכיר דין זה וכותב:
"ולהעיר, שבכלל יש להקל בעניני אבילות, ו"הלכה כדברי המיקל באבילות"..
וענין זה מודגש יותר כשנמצאים בימים אלו דאבילות ישנה (האבילות דג' השבועות על כללות ענין החורבן והגלות), אשר בודאי יהפכו במהרה בימינו לששון ולשמחה, ואז גם אבילות חדשה תשכח מן הארץ".
ויהי רצון, שיהפוך הקב"ה אבלם של כל בית ישראל לששון ולשמחה, בהתגלות מלך המשיח יבוא ויגאלנו תיכף ומייד ממש.


מקורות