נושא: שבת

השריה בסבון בשבת

האם מותר להשרות בשבת פירות במי סבון

אסור משום בורר.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן שיט סעיף יא): אוכל ופסולת המעורבין אסור ליתנם במים כדי שיפול הפסולת למטה כגון שהפסולת הוא עפר או כדי שיצוף למעלה כגון שהוא תבן וכן הכרשינים אין שורין אותם במים כדי להציף הפסולת שלהם למעלה ולא שפין אותם ביד להסיר הפסולת מפני שהוא כבורר אבל נותנן בכברה אף על פי שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא מתברר מאליו.


וראה מש"כ בבירור הדבר בקצות השולחן (סימן קמו. עמ' קט) וז"ל: ורש"י שבת ק"מ במשנה דאין שורין את הכרשינין ולא שפין אותם' פירש להסיר הפסולת ביד דהוי בורר ובירושלמי שם אין שורין את הכרשינין משום בורר ר"ל דמיירי להסיר הפסולת שאינו דבוק להכרשינין ולא שפין אותם משום דש דהיינו להסיר הפסולת הדבוק על הכרשינין דהוי דש וכפיר"ה הנ"ל ולפירש"י משמע דהמדיח עפר שעל הפירות בידיו הוי בורר אבל באג"ט מ"ב סט"ז כ' וכן אם כבר היו מונחים במים אין שפין אותם ביד כדי להציף הפסולת מפני שהוא כבורר עכ"ל נמצא דהא דאין שפין היינו ממש הדין דאין שורין אלא שאם הפסולת הי' דבוק צריך לשוף אותו ביד כדי שיתפרד ויצוף למעלה וזה ג"כ אסור אבל הוא ענין א' עם האיסור דאין שורין ומוכרח לפרש כן' דא"א לפרש דאם הכרשינין מונחים לפניו אסור לשוף אותם דאין זה שייך להא דאין שורין וגם מילתא דפשיטא הוא דאסור לשפשף הפסולת ביד להסירו דהייגן לשפשף בכפות ידיו כדי שיפול הזרע מהן סי' שי"ט ט' אבל אם נפרש דמיירי כשהכרשינין הם בתוך המים אתי שפיר ויתיישב ג"כ מה שרש"י פי' משום בורר ולא כ' משום דש דכיון שמשפשף הכרשינין בתוך המים הוי שינוי וכמו שמותר למלול בשינוי מעט כגון בראשי אצבעותיו סי' ש"ט שם ה"ה דמותר לשפשף הכרשינים בתוך המים דהוי שינוי ואין בו חיוב משום דש אלא דכיון שעי"ז יצוף הפסולת למעלה הוי בורר ודומה לשורה את הכרשיגין שמעורב האובל והפסולת והנה אע"פ דמשמע מסתימת השו"ע דהאיסור לשוף הכרשינין הוא אפילו כדי לאכול לאלתר או לתת לבהמה לאלתר אין ראי' דאסור להדיח עפר שעל הפירות כדי לאכול לאלתר דדמי לקולף ולא דמי לשורה את הכרשינין דהתם הו דרך ברירה ומדיח הוי דרך אכילה וי"ל ג"כ דבזה סבר רש"י כהר"ח דבפסולת שאינו מעורב לא הוי בורר ואעפ"כ כ' דאין שפין את הכרשינין משום בורר לפי דאחר שיוסר הפסולת מעל הכרשינין עדיין הם מעורבים בהם וע"י המים יצוף למעלה והוי בורר.