השייכים ללימוד חסידות

הרבי התייחס לשאלה זו וחזר פעמים רבות, כי לימוד החסידות בוודאי שייך לכל יהודי ויהודי. לכן אסור למנוע חלילה משום אדם מישראל ללמוד את פנימיות התורה - אלא יש לקרב כל אדם ללימוד זה, ועל ידי כך תשתנה מהותו, ויסולק ממנו השקר, ולא תהיה אצלו כל מחלוקת בין הנפש האלוקית לבהמית, כי ילך בדרך המלך, מלכו של עולם.

חובה לדעת, שמשפיעים על מישהו ללמוד את פנימיות התורה, זה יביא אותו שיחזור למוטב. ואילו הנהגה הפכית לא רק שאינה מסייעת לו להתעלות, אלא גורמת לו דחייה ר"ל, ועלול לבוא למצב נחות יותר.

וכאשר ייתבע 'נדחה' זה, בבא העת, מדוע הוא נחות כ"כ - ישיב שגירשו אותו מלהסתפח בנחלת ה', ויידרש לבדוק היטב מיהו זה שדחה אותו, האם הוא הגון ויותר טוב ממנו. ויתר על כן: התביעה תהיה שהמדחה לא ימדד בהתאם לכוחות הנדחה, אלא לפי כוחתיו הוא.

הרבי אף התבטא בביטוי חמור יותר ואמר, כי מי שמונע מיהודי ללמוד תורה - תורת חיים, ובפרט אם מונע בעדו להתקרב לפנימיות התורה - הרי הוא ר"ל הורג נפש בדקות, מאחר שמנתק אותו מדביקות באלקים חיים.